אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק א · הלכה יא

הלכה י

ר' יוחנן עבד תלת שנין ופלג דלא נחת לבית וועדא מן צערא כו'. —צ"ל: דלא נחת לבית וועדא מן צמרא (וכעין זה בשיר רבה פ"ב אות ל"ה ר' יוחנן אתיסר ועבד חשש בצמר מורייה תלת שנין ופלג כו', וצמרא היא עצמה "צמר מורייה" דמדרש או "צמרמורין" במלה אחת בירושלמי ע"ז פ"ב ה"ב דף מ' ע"ד, וכבר כתבתי בשבת פי"ד ה"ד [עמ' 181] שהיא חולי אבן בגיד ע' בבלי גיטין ס"ט ב' וב"מ פ"ד א' וערוך ערך צמר ד' והוא דלא כפירוש מ"כ במדרש שם).

[השלמות: אילו הבכורות שהקריבו כו'. —צ"ל: אילו הבכורות שהקריבו לעגל: תחלה הכל קרב בבמה כו' (פי' קודם שהוקם המשכן, וע"ה ב' זבחים קט"ו בי כמה שינויים).]

[השלמות: פשט רבי לעזר כו'. —ע' ב"ר פל"ב י"ב, ודרכו של ר"א לומר בלשון פשט עי מנחות כ"ו ב'.]

אנטונינוס שאל לרבי מהו לבנות מזבח א"ל בניהו וגנוז אבניו. — צ"ל: בניהו וגזות אבניו (פי' כדי שלא יהיה כמזבח של מקדש דכתיב בו שמות כ' כ"ב לא תבנה אתהן גזית).

[השלמות: והכתיב ויקח יתרו כו'. — מצינו ג"כ ביעקב שהקריב זבחים (בראי מ"ו ב') וצ"ל שעולות היו נקראים גם כן זבחים אלא שביתרו שכבר כתיב עולות מוכח שהזבחים היו שלמים.]

פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים איכן הן נשרפין ע"ג הקבר מן מה דתנינן. — כל זה יש למחוק כי אין לו מובן. ולע"ע לא נודע לי מאין נשתרבב זה לכאן ומ"ש ע"ז הרד"ל אינו מחוור.

כיני מתניתא אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים בלבד. — צ"ל: אין בין במה גדולה לבמה קטנה בקרבנות יחיד אלא פסחים בלבד.

וחכ"א כל מה שהציבור מקריבין באהל מועד שבמדבר מקריבין באהל מועד שבגלגל מ"ט כו'. — צ"ל: מקריבין באהל מועד שבגלגל כאן וכאן (פי' בין במת יחיד בין במת ציבור שבגלגל) לא קרב יחיד אלא עולה ושלמים בלבד (כ"ה בזבחים קי"ז א') מ"ט דר' יודה כו' (ובשאר הסוגיא צ"ל כגירסת ק"ע).

רבנן אמרי אף הציבור והיחיד הוזהרו כו'. — צ"ל: רבנן אמרי הציבור והיחיד הוזהרו כו' תני בשם ר"ש אף הציבור אינו מביא אלא מה שקבע עליו הכתוב מה ביניהון כו'.

ועוד מן הדא יכול אם שחטו משש שעות ולמעלן יהא כשר כו'. — צ"ל: יכול אם שחטו משש שעות ולמטן (פי' קודם חצות) יהא עובר (פי' בל"ת כמי ששוחט משש שעות ולמעלן והיא סיפא דברייתא דלעיל מניין לשוחט לפסח ליחיד בבמת יחיד כו' וע' זבחים קי"ד ב' ובפרש"י שם ד"ה איסור) ת"ל באחד שעריך לא אמרתי לך אלא בשעה שכל ישראל נכנסין בשער אחד מה אית לך משש שעות ולמטן יהא עובר לא שלא לשמו (פי' דאלו לשמו פשיטא שפטור דפסח שנשחט קודם חצות ה"ז פסול ומאחר דסיפא שלא לשמו מיירי ה"נ רישא בשלא לשמו) א"ר יוסה כו' עולה הבאה מחמת אשם על דעתיה דר' לעזר (פי' כדתנן בתמורה פ"ג מ"ג וד' אשם שמתו בעליו ושכיפרו בעליו ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה ר' אליעזר אומר ימותו ר' אלעזר אומר יביא בדמיהן עולות והלא אף הנדבה עולה היא כו' אלא בזמן שהיא באה חובה הוא סומך עליה ומביא נסכים ונסכיה משלו כו' ובזמן שהיא באה נדבה אינו סומך עליה ואינו מביא עליה נסכים ונסכיה משל צבור ע"כ, ואין ספק לחכמים שאמרו יפלו לנדבה שהיא של צבור שאינה קריבה בבמת יחיד אבל לר' אלעזר שאמר יביא בדמיו עולה של יחיד יש להסתפק אם היא קריבה בבמת יחיד דמאחר שהאשם שבאה ממנו אינו קרב בבמת יחיד אפשר שגם העולה הבאה מחמתו אינה קריבה בבמת יחיד).

א"ר שמלאי דבירא א"ל כו'. — ע' מ"ש ע"ז בתענית פ"ב (עמ' 291).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה