שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה ז
לבצור צריכה הניית מאכל מהו כו'. — צ"ל: הניית הכשר מאכל מהו.
ההן זוסטה (פי' כלי ששוליו של שערות ועב הרבה וא"א לרקד בו) מכיון שהוא מדחק (פי' שדוחק בידו את הקמח שנותן בו אז השערות מתפזרות) ואת חשר (פי' מרקד ע' שבת פ"ז דף יו"ד ע"ב "הדין דחשר גירגבסין כו' חייב בו משום מרקד" וע' מ"ש שם, עמ' 170) ביה קימחא כמי שהוא נפה. — כצ"ל.
ר' חמא חברין דרבנן בעי. — ע' מ"ש ברה"ש פ"א ה"א (עמ' 273).