שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה א
ר' אבהו בשם ר' לעזר ולא יעבר לא יעבר. — פי' דכתיב (אסתר ט' כ"ז) ולא יעבר ומזה דרשינן שלא יעבור זמן ט"ו אבל מקדימין לפני י"ד.
ריב"נ בשם שמואל לא יעבר ולא יעבר. — צ"ל: לא יעברו לא יעברו (פי' שמואל דורש שם ממקרא אחר דכתיב שם שם כ"ח "לא יעברו").
אם משושן הבירה את למד מעתה בשושן הבירה אל יקראו (פי' בי"ד אלא בט"ו) ושאר כל המקומות יקראו (פי' שאר כל המקומות בין ערי הפרזות ובין המוקפות חומה יקראו בי"ד, ומוקפות חומה אינן למדין משושן דשושן שאני שבה נקהלו בי"ג ובי"ד ונחו בט"ו) הא תלתא תניין כו' תנייא אחרייא סבר עיר מכל מקום (פי' דר' יוסי ב"ר יהודה סבר דמה דכתיב "מדינה ומדינה ועיר ועיר" עניינו שכולן קורין ביום אחד בי"ד אפי' מוקפות חומה לבד משושן שבה קוראין בט"ו).
נמצאתה אומר ריב"ק ור' יוסי בר"י שניהם אמרו דבר אחד כו'. — צ"ל: אית דבעי מימר ריב"ק וריבר"י שניהם אמרו דבר אחד כו' (פי' שיש אומרים שאין ריבר"י חולק על ריב"ק בדין אלא בטעם שריבר"י נמי סבר שכל המוקפות חומה מימי אחשורוש קורין בט"ו אלא שהוא דורש כן מדכתיב "מדינה ומדינה ועיר ועיר" וענין זה לדידיה דיש הפרש בין כל מדינה לכל עיר דכל מדינה דהיינו עיר מוקפת חומה [כדאיתא למטה דף ע' ע"ב מדינה ומדינה אלו הכרכים] קוראין בה בט"ו וכל עיר ועיר דהיינו שאינה מוקפת חומה קוראין בה בי"ד) וזה למד מטעם אחד תני הסמוך לכרך כו' (והנוסח שלפנינו ותני כן הסמוך כו' נשתרבב מלמטה בעמוד זה).
רקת טיבריא כנרת גיניסר התיב ר' לוי והכתיב כו'. — יש להפך וכצ"ל: כנרת גיניסר ולמה נקראה כנרת שהיא מגדלת פירות ככינרים (ולפנינו נמצא זה למטה) התיב ר' לוי והכתיב (יהושע י"ב ג') והערבה עד ים כנרות (פי' וכנרות היא לשון רבים) מעתה שני כו' כגון בית ירח וצינבריי (בב"ר פצ"ח אות כ"ב מכנרת ר' אלעזר אמר ירח ר' שמואל בר נחמן אמר בית ירח ר' יהודה ב"ר סימון אמר סנבראי ובית ירח ע"כ פי' דשני מקומות אלו נקראים כנרת, וסנבראי דהתם היינו "צינבריי" דהכא; וכתב בספר מלחמות היהודים ספר ד' פרק ח' אות ב' שסנברא רחוקה שלשים ריס לדרום טבריא כ"כ בתבואות הארץ פ"ג עמוד רט"ז מדפוס ירושלים ואני לא מצאתי זה במלחמות היהודים שלפני במקום שציין [וצ"ל: ספר ג' פרק ט' אות ז']) חרב הכרך ונעשה של גוים כו'.
[השלמות: ויקראו הכל בט"ו. —פי' כל העיירות מימות יהושע בן נון.]
כל העיירות שמנה יהושע אפי' מאה אינן. — פלא שאם נבוא למנותן נמצא אותן יותר ממאה.
קרייה מסייע לריב"ח ויהי גבולם מחלף כו'. — פי' דכאן מונה עיירות שבגבול בני נפתלי ולמטה שם (יהושע י"ט ל"ה) כתיב וערי מבצר הצִדים צֵר וחמת וגו' ומוכח דהללו שנמנו למטה אינן ערי מבצר אלא הללו שעומדין על הגבולין (וע' בבלי ב"ב נ"ו א').
וכאן כתיב יו"ט וכתיב וקיבל. — צ"ל: וכאן כתיב יו"ט ולא כתיב וקיבל (ומאחר שלא קיבלו עליהם את הפורים ליו"ט מותרין במלאכה, וע' בבלי ו' ב').