שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ט · הלכה ט
התיב ר' יוסי והא תני גובה גיטה ומטמנת כתובתה כו'. — צ"ל: התיב ר' יוסי ותהא גובה בגיטה וחוזרת וגובה (פי' בגיטה פעם שנית וכן הקשה רב נחמן בבבלי פ"ט ב') אין שם ב"ד באינון דמתון ואין שם עדים הרי שהלכו להם למדינת הים אין שם אומולוגייה לית ליה לרב אומולוגייה (פי' דרב סבר אין כותבין שובר בבבלי ב"ב קע"ט ב') לית ליה לרב אומולוגייה בהן דמר אבד כרטיסן (פי' במלוה שאמר אבד שטרי סבר רב שפטור מלשלם ואין כותב שובר שלא יהא הלוה צריך לשמור שוברו מן העכברים) אית ליה בהן דאמרה אבד פרנא (פי' דבאשה שאמרה אבדה כתובתי מודה רב שכותבין שובר וחייב לשלם ולכן אין חשש שמא תגבה ב' פעמים בגיטה) התיב ר' בא ותהא גובה בגיטה ומטמנת כו'.
רחב"א אשכח פרוזבלא דר' יונתן והוה פרימיתן כו'. — צ"ל: והוה פרי מיתן (כגירסת פ"מ) כו' נאמן המלוה לומר פרוזבול היה לי וקרעתיו כו' הסכנה ואילך כו' (פי' ואף לאחר שבטל השמד מנהג הקריעה לא בטל, וכעין זה לעיל פ"א ה"ה "אע"פ שבטל השמד המנהג לא בטל" ולכך שנינו בגיטין פ"ו מ"ב "ושנים שיאמרו בפנינו קיבל וקרע" שכן היה המנהג בא"י וכמו שנתבאר; אבל בבבל לא היה השמד מעולם ולכך לא נהגו לקרוע את הגט ומשום הכי שאלו בבבלי גיטין ס"ד א' "קרע למה לי א"ר יהודה אמר רב בשעת השמד שנו" פי' בא"י דשם היה השמד (וע' שו"ת רדב"ז ח"ג סת"מ ומ"ש בשביעית פ"ד ה"ב]. וכן מצינו בחלופי מנהגים שבין בני בבל לבני א"י שבס"ס יש"ש ב"ק סימן י"ג "בני א"י קורעין את הגט בני בבל אין קורעין אותו" וכפי שאנו רואין כאן היה המנהג בא"י לקרוע ג"כ את הפרוזבול) ואפשר כן אלא קבלתיו וקרעתיו והכא כתבתיו וקרעתיו.