שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ט · הלכה ה
שאם ביקש להשביע את האשה שלא משביעה. — צ"ל: שאם ביקש להשביע את האשה שהוא משביעה (כגירסת ק"ע וכ"ה בקידושין פ"א ה"ד דף סמ"ך ע"ב, וביאור זה שאם נתן לה רשות למסור לאחר ולא פטרה מן השבועה והיא מסרה לאחר ה"ז יכול להשביע את האשה כשירצה).
צריך להעלות לו שכר כל זמן שהיא שכורה אצלו. — צ"ל: צריך להעלות לו פרה כל זמן שהיא שכורה אצלו (פי' השוכר פרה מחבירו ונתן לו רשות להשאילה ומתה אצל השואל הרי השואל משלם פרה לשוכר והיא שלו ושוכר נשבע למשכיר ונפטר אלא שהמשכיר צריך להעמיד פרה אחרת לשוכר שתהיה אצלו עד תשלום הזמן שהשכיר לו את הפרה מתחילה, וע' בבלי ב"מ ל"ה ב') כו' שאלוה הבעלים ומתה (פי' שאלוה משוכר אם צריכים לשלם פרה לשוכר).
[השלמות: ר' זעירא בעא קומי ר' יסא כו' תלמידיה דר' ינאי. כ"ז אינו שייך כאן רק נגרר מקידושין פ"א [ס' ע"ב].]