אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק א · הלכה י

הלכה ט

ר' יהודה בשם רב כהן קרונה של ציפורין הוה עובדא. — צ"ל: ר' יהודה בשם רב בההן (פי' "בההוא" כמו בסנהדרין פ"א ה"ב דף י"א ע"ג "וההן ביתא דלרע" ובהוריות פ"ג ה"ז דף מ"ח ע"א "ההין בית מדרשא דטבריא" והרבה כאלה בירושלמי; וע' בסה"ד ערך ר' יהודה בר יחזקאל שחשב "רב כהן" דהכא שר' יהודה אמר בשמו) קרונה (פי' מעיין ע' ערוך ערך קרונה ומוסף ערוך שם שכ"ה בלשון יונית) של ציפורין הוה עובדא (פי' שמתקבצים שם העוברים והשבים ממקומות אחרים לשתות ולהשקות בהמתן והם רובן גוים, ומ"מ אין הולכין אחד רוב סיעה אלא הולכין אחר רוב העיר שרוב יושביה ישראל כשרים כדמוכח בסנהדרין רפ"ה וכ"ה נמי בבבלי י"ד ב' רב יהודה בשם רב בקרונות של ציפורי הוה מעשה, אלא דשם שיטה אחרת ע"ש ט"ו א' דרוב סיעה הן כשרין ולפ"ז הוכרחו לשבש דברי ר' חנינא שם אבל לפי שיטת הירושלמי שפיר אמר ר' חנינא הולכין אחר רוב העיר ואין הולכין אחר רוב סיעה).

א"ר אילא בשם ר' ינאי תוכה שבציפורין בעל. — פי' שבעל ברשות הרבים שבתוך העיר ומשום שציפורי רובה ישראל הולכין אחר הרוב כשלא ראינו אותו שפירש אבל אם ראינו אותו כשפירש הרי הוא כאילו נוטל מן הקבוע שדינו כמחצה על מחצה כמבואר למטה ולפיכך ה"ז פסולה לכהונה ור' ינאי חולק על רב דסבר שאם היה מעשה בקרונה של ציפורי הולכין אחר רוב סיעה והיא פסולה.

פלטיא מהו ר' ירמיה בר ווא ר' יוסי אומר ברוב כו'. — צ"ל: ר' ירמיה אומר ברוב חייליה דר' ירמיה כו' ופלטיא הולכין אחר הרוב ר' יוסי אומר עד שיוכיח (פי' שאפי' רובן כשרין אני אומר פסול דשם בעל עד שתהיה הוכחה שהבועל הזה כשר היה ודברי ר' יוסי אלו ישנן לפנינו למטה ושייך כאן) ומה דאמר ר' בא בשם ר' ינאי כו' היתה ציפורין נעולה ר' יוסי אומר ברוב (פי' מאחר שהעיר נעולה ורובה כשרין הולכין אחר הרוב אבל אם היתה העיר פתוחה אין הולכין אחר רוב העיר מפני דשכיחי שם פסולין הבאים ממקומות אחרים) חייליה דר' יוסי כו' סידקית אפשר לה שלא להסתפק (פי' בתמיה שדרך סידקי לקנות מכמה אנשים) כו' להיות טוחן שם באותו היום ואינו חושש וכא אני אומר לא ירד הפסול למלאות שם באותו היום ואינו חושש (פי' ומאחר שהעיר נעולה היתה לא היה בה פסול גם ממקום אחר).

ראו אותו פורש מציפורין ובועל חזקה פסול ששם בעל ובנמצא כו'. — יש להחליף הגירסא וכצ"ל: חזקה פסול ששם בעל מן קושיי (פי' דתרתי מימרי דר' ינאי סותרין זה את זה) מדמי לה רבנן לשרצים דתני תשעה שרצים וצפרדע אחד ביניהן ברה"ר ונגע באחד מהן ואין ידוע באיזה מהן נגע ספיקו טהור פירש לרה"י ונגע בו ספיקו טמא חזר לרה"ר ונגע בו ספיקו טהור ולנמצא הלך אחר הרוב (פי' נמצא שלא ראו אותו פורש דבין ברה"ר ובין ברה"י הולכין אחר הרוב והכא בתוכה של ציפורין שנתייחד עמה שם הרי הוא כמו שפירש בפנינו לרה"י והרי הוא פוסל ובאופן זה מיירי ר' בא בשם ר' ינאי; ואף דברייתא זו שמטמאה בפירש לרה"י שנויה בט' שרצים וצפרדע אחד ה"ה ברוב צפרדעים אם פירש לרה"י טמא דכל קבוע כמחצה על מחצה הוא והרי פירש בפנינו מן הקבוע אלא שנקיט ט' שרצים משום רבותא דרישא וסיפא שאם היה ברה"ר וכן כשחזר לרה"ר ספיקו טהור ור' אילא בשם ר' ינאי שאמר על הא דר' יוחנן בן נורי דתוכה של ציפורי בעל מיירי בשלא ראו אותו פורש ודומה לנמצא דבין ברה"ר ובין ברה"י הולכין אחר הרוב) א"ר חסדא ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם עד דאת מדמי לה לרה"י דמיתה לרה"ר דתני תשעה צפרדעים ושרץ אחד ביניהן ברה"י ונגע באחד מהן ואין ידוע באיזה מהן נגע ספיקו טמא פירש לרה"ר ונגע בו ספיקו טהור חזר לרה"י ונגע בו ספיקו טמא ולנמצא הלך אחר הרוב (פי' וחזינן הכא דבפירש לרה"ר ונגע בו ספיקו טהור ולמה א"ר בא בשם ר' ינאי בראו אותו פורש מציפורין ובעל חזקה פסול ששם בעל) א"ר אימי ברוך שבחר בהם ובדבריהם (פי' שטעם יפה יש למה מדמין תוכה של ציפורין לרה"י ומשום שר' אמי סתם ולא פירש טעמו פרכינן) ותוכה של ציפורין לא רה"ר הוא? א"ר יוסי כו'.

ר' ירמיה סבר מימר לעיסה כשירה ר' ישמעאל כו'. — צ"ל: ר"י סבר מימר לעיסה כשירה אין תימר לית עיסה כשירה ר' ישמעאל כו' (ונשמט מן "כשירה" עד "כשירה").

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה