אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק א · הלכה א

פרק א

בר קפרא אמר מפני שכתוב בה ברכה. — פי' ב"ק סבר דהא ששנינו שפעמים בשבת כו' אין זה טעם על זמן נישואי בתולה כמו שאין זה נתינת טעם על זמן נישואי אלמנה אלא שעיקר טעם קביעת הימים לנישואי בתולה ואלמנה הוא משום ברכה, ומה ששנינו שפעמים בשבת כו' ענין בפני עצמו הוא כמו בביצה רפ"א שאפר כירה מוכן הוא; ולמטה חולק ר' לעזר על ב"ק וסובר שפעמים בשבת כו' הוא טעם על קביעת זמן בתולה (דורות הראשונים ח"ב פרק ל"ב).

הדא אמרה אילן דכנסין ארמלין צריך לכונסה מבעוד יום כו'. —ע' מ"ש ע"ז ביומא פ"א ה"א [ל"ח סע"ד, עמ' 244].

אסור לארס (כגי' ק"ע) אשה בע"ש הד"א לעשות סעודת אירוסין. — פי' הסעודה אסורה מפני שיהא טרוד בסעודה ושמא ישכח להכין צרכי שבת, אבל מותר לעשות סעודת אירוסין בערב יו"ט ואפי' בע"פ כמבואר בפסחים פ"ג מ"ז וטעמו של דבר שאף אם ישכח להכין צרכי יו"ט בעיו"ט הרי יכול הוא לעשות כל צרכי אוכל נפש ביו"ט עצמו (וע' במג"א סימן תמ"ד אות ט' שנדחק בזה).

ואע"פ כן לא קיימה. — ע' הביאור בביצה פ"ה ה"ב [ס"ג סע"א, עמ' 289].

בוגרת כחבית פתוחה. — צ"ל: בוגרת כחבית פתוחה של יין (כן העתיקו התוספות בבבלי ט' א' ד"ה האומר).

א"ר פנחס מיכן לבית הזה שהן ממנין זקנין כו'. — פי' "בית הזה" עניינו בית הנשיא וכעין זה בסנהדרין (פ"א ה"ג) "חזרו וחלקו כבוד לבית הזה" וע"ש, ובבבלי שם (ל"ח א') אמרו דשני בתי ישראל הנזכרים בישעיה (ח' י"ד) הן ראש גולה שבבבל ונשיא שבא"י, ועוד בירושלמי שם ה"ב "וההן ביתא דלרע" [וע' מ"ש לעיל סוטה כ"א ע"ד, עמ' 372].

ר' ירמיה סבר מימר מנהג יהודה בגליל כו'. — צ"ל: ר' ירמיה סבר מימר מנהג יהודה ביהודה א"ל ר' יוסי וכי מנהג יהודה ביהודה עדות תורה היא (פי' ואם נהגו מנהג יהודה בגליל דהיינו שהעמידו שושבינין הישנין במקום חתן וכלה ומפשפשין אותן מאיזה טעם אינו יכול לטעון טענת בתולים) אלא מנהג יהודה ביהודה ומנהג יהודה בגליל.

א"ר הילא מפני חשד אחד כו'. —צ"ל: מפני חשוד אחד כו' (פי' שאומר תמות נפשי עם פלשתים ורוצה להוציא יציאות כדי להוציא שם רע על אשתו).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה