שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ט · הלכה ג
חיוורין חפיתין. — פי' "חפיתין מצומצמין" (כן מוכח במדרש שמואל רפכ"א) דכשיקום בבגדיו יוכל לילך בהן.
ואזל קלא דקרעון לגו פפתה. — בכתובות פי"ב ה"ג [ל"ה א'] הנוסח "לגו פתתה" ובשניהם ט"ס וצ"ל במלה אחת "לגובבתה" וכ"ה במדרש קהלת פ"ט אות יו"ד וגובבתה היא גת החפר הסמוכה לציפורין וכן אמרו בב"ר סו"פ צ"ח דגת החפר היא גובבתא דציפורין, ובסנהדרין סופ"ח מטייל הוינא באילין גופתא דציפורין נראה שהיא גובבתא דציפורין (וע' מ"ש בשביעית פ"ו ה"א) שוב מצאתי בספר תבואות הארץ פ"ג דף קי"ד (מדפוס ירושלים) שגם הוא כתב כן.
[השלמות: חד זמן חמי גו בני כו'. — ע' נוסח אחר בזה בבבלי קידושין ל"ג א'.]
ארץ שמתיה חיין תחילה לימות המשיח כו'. — שמתי א"י יחיו בתחילת ימות המשיח שיאריכו כמה שנים (ע' בבלי סנהדרין צ"ט א') ויאכלו שני משיח (כלשון ב"ר פצ"ו) אבל מתי חו"ל לא יחיו עד שיתחדש העולם הבא ואז יהיה יום הדין הגדול ולבסוף מסקינן דגם צדיקי חו"ל יתגלגלו במחילות לא"י ושם יחיו בתחילת ימות המשיח ובעוה"ב יהיה תחיית המתים לכל אדם, ואמרו בתנא דבי אליהו רבה פ"ה תחיית המתים להקב"ה לימות בן דוד כדי ליתן שכר לאוהביו וליראיו וכן תחיית המתים להקב"ה לעוה"ב כדי ליתן דין וחשבון.
ז' ימים סובבין את ארץ ישראל ימא רבא כו'. — ע' בבלי ב"ב (ע"ד ב') ז' ימים אלו בשינוי שמות והעיקר כנוסח הירושלמי (וע' בד"ס ב"ב שם), והנה מצינו עוד בדה"י (ב' ב' ט"ו) ים יפו (ונזכר ים יפו גם בספרי ברכה פיסקא שנ"ד) וכן ים פלשתים (שמות כ"ג ל"א) וכן ים האחרון (דברים ל"ד ב'), ושלשתם הם כינויים לים הגדול (ור' בחיי כתב בשמות י"ד י"א דים האחרון הוא ים סוף וזה פלא). ויש עוד ים הקדמוני (יואל ב' כ') וכן ים הערבה (דברים ג' י"ז) ושניהם הם כינויים לים המלח שהוא במזרח א"י וכתיב (דברים שם) ים הערבה ים המלח. וע' ירושלמי שקלים פ"ו ה"ד וכן בתוספתא סוכה פ"ג שדרשו הערבה זה ימה של טבריא נראה דבין ים המלח ובין ים טבריא. מכונים ים הערבה (ותמוהין דברי רשב"ם ר"פ דברים שכתב דים הערבה הוא ים סוף). ויש עוד (ביהושע י"א ה') מי מרום והוא נהר גדול סמוך לצפת והוא ימא דסמכו וע' שקלים שם דימא דסמכו הן מים מתוקים, וים כנרת (במדבר ל"א י"א) ובלשון ארמית ים גנוסר והוא עצמו ים של טבריא כי הים הזה סמוך לטבריא אבל ים סוף לא נמנה בין הימים שסובבין את א"י מפני שלא מנו כאן אלא הימים הסובבין את גבולי א"י שנחלקה למטות בני ישראל בפ' מסעי ואין ים סוף נוגע בגבולים הללו אלא שהוא הגבול המובטח לעתיד לבוא (בשמות כ"ג ל"א), אלא שראיתי בדרשה לר' סעדיה גאון שנעתקה מלשון ערבית (וויען תרכ"ח) על עשרת הדברות שכתב בדבור ד' ז' ימים ברא הקב"ה ומכלם בחר את ים סוף (ולשונו בערבית "קלזם" וביאר המתרגם שארץ סועץ הסמוכה לים סוף מכונה בלשון יונית "קלזם") כו' ובו הראיתי לעמי את מופתי ע"כ ואיני יודע מקור לזה ובפר"א פי"ח מצאנו בלשון אחר ז' ימים ברא הקב"ה ומכלם לא בחר אלא ים כנרת.
ר' ברקיריא ור' לעזר הוון מטיילין באיסטרין כו'. — כפי הנודע היה מקום ר' אלעזר בטבריא שהרי היה תלמיד מובהק לר' יוחנן שהיה יושב בטבריא; וכן ר' זעירא (או ר' זירא בבבלי) שהיה יושב בטבריא (בבלי מ"ק כ"ה ב') התפלל לבל ימות ר' אלעזר בימיו ויפול עליו צרכי צבור (בבלי ב"מ פ"ה א'), וכן מפורש בענין זה בב"ר פצ"ו היו מהלכין בפילי שהוא חוץ לטבריא וכ"ה בתנחומא פ' ויחי סימן ג', ולפ"ז נ"ל להגיה כאן "באיסטדין" בדלי"ת (וכ"ה הנוסח בעין יעקב) ואיצטדין היינו מקום שהאנשים נלחמים עם שוורים כדרך הרומיים באותו זמן ומבואר בעירובין פ"ה ה"א שסמוך לטבריא היה "איצטדין"1) (ובפסיקתא רבתי פסקא א' אות וי"ו הנוסח "היו מטיילין באילפס" וברור הוא שבמקום "באיצטדין" שנשתבש בפסיקתא נעשה "באילפס" כי בפסיקתא מובא ענין זה כפי סגנון הירושלמי ע"ש). ומזה יש להוכיח שהירושלמי נסתדר בטבריא ושם נודע לכל שהאיצטדין היה חוץ לעיר אבל המדרשות שנסתדרו במקום אחר השמיטו את האיצטדין וכתבו במקומו שם העיר. ומצאנו עוד בפסחים רפ"א דא"ר הונא כד הוינן ערקין באילין בוטיתא דסדרא רבא היו מדליקין עלינו נרות כו' ומבואר בשבת פ"ו ה"ב דף ח' ע"א דסדרא רבא היה בטבריא ומשום שהירושלמי נסתדר בטבריא אמרו סתם "בוטיתא דסדרא רבא" והיה ידוע שזה היה בטבריא; אבל באותו ענין בב"ר פ' ל"א איתא א"ר הונא עריקין הוינן מן קומי גונדא בהדא בוטיטא דטבריא והיו בידינו נרות כו' ומפני שהמדרש נסתדר בעיר אחרת כמו שנתבאר הוכרח לפרש בוטיתא דטבריא. וע' עוד ראייה לזה במגילה פ"ג ה"ב [ע"ד א'] (כ"ש בהערותי שם) ועו"ש פ"א ה"א [ע' ע"א], "הסמוך לכרך והנראה עמו הרי הוא כיוצא בו ר' אייבו בר נגרי בשם ר' חייה בר בא כגון הדא חמתה" ומבואר בבבלי שם ב' ב' דמחמתן לטבריה מיל ובירושלמי כאן סתמו ולא כתבו לאיזה כרך היתה חמתה סמוכה ונראה משום שנסתדר בטבריה והיה זה מפורסם.