שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ז · הלכה א
אית לך מימר מחרישה מהלכת מן הצד. —צ"ל: אית לך מימר מחרישה אינה מהלכת מן הצד (פי' בתמיה דודאי דרך המחרישה להלוך באלכסון).
הדא דתימר בהדין צלמא ברם כו'. — צ"ל: בהדין צונמא (פי' קרקע קשה כסלע וכן בב"ב רפ"ב תני בצונם מותר) ברם בהדין רכיכא מתפתחת היא (וכעין זה העתיק הב"י ביו"ד סימן רצ"ה).
והאי כשאין הראשון נראית כו'. — צ"ל: הדא דתימר בשאין הראשין נראים אבל אם היו הראשין נראים נותן ששה טפחים כו' (פי' דהא דתנן המבריך את הגפן אם אין עפר ע"ג ג' טפחים לא יביא זרע עליה אבל אם יש ע"ג ג' טפחים מותר לזרוע עליה היינו דוקא בשאין ראש הענף שהבריך נראה לחוץ אלא כולו מכוסה בעפר ואע"פ שמצד אחד הענף מחובר לעץ והוא נראה מ"מ ניכר לעין שאינו אלא ענף מגפן אחרת רחוקה מכאן ואינו גפן לעצמה אבל אם ראש הענף נראה מתוך העפר לחוץ כגפן אחרת היא נראית וצריך להרחיק ממנה ששה טפחים).