אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ו · הלכה ג

הלכה ב

חזקיה אמר משלשה ועד ארבעה היא מתניתא פחות משלשה כסתום (פי' דהא דתנן במשנה ה' בסדן שבו קורות הרבה שר' יהושע אמר תחת הקורה הזאת אסור והשאר מותר אם אין בין קורה לקורה ג' טפחים כקורה אחת הן וכולן אסורין) מג' ועד ד' משלים (פי' שאם יש בין קורה לקורה מג' טפחים ועד ד' ה"ז צריך להרחיק ששה טפחים מן הקורה הזאת ומשלים בעובי הקורה הסמוכה עד ששה וזורע תחת השאר וכ"ש תחת יתר הקורות ובאופן זה הן דברי ר' יהושע והא דאמר והשאר מותר היינו אחר שהשלים עד ששה בקורה הסמוכה) ארבעה נחת הוא לה (פי' שמאחר שיש בין קורה לקורה אויר ד' טפחים שהוא מקום חשוב לעצמו ה"ז מותר לזרוע מיד תחת שאר הקורות בלי שום הרחקה כלל ובאופן זה לא היה ר' ישמעאל מסתפק וכעין זה יש לעיל פ"ה ה"ד) עד היכן (פי' עד כמה הוא אסור להביא זרע תחת המותר בקורה אחת או אפי' בשאר קורות אם הן סמוכות לה בתוך שלשה) כו' עד ארבע אמות (פי' אבל יותר מכאן אינו בטל ע"ג גפן ומותר לזרוע תחתיה) כו'1). אם היו שתי פיפורות מותר (פי' דאע"פ דב' קורות סמוכות זו לזו בתוך ג' דינן כקורה אחת ושתיהן אסורות היינו מפני ששתיהן יוצאות מסדן אחד אבל שתי אפיפורות אפי' סמוכות זו לזו בתוך ג' וגפן מודלית על אחת מהן מותר להביא זרע תחת השנית).

א"ר חיננא ותני ופליג אם היה דרכו לפסע כו'. —צ"ל: א"ר חיננא אם היה דרכו לפסע אסור (פי' דהא דתנן תחת קורה זו אסור והשאר מותר היינו בשאין ענפיהן מתערבין יחד אבל אם היו הענפים מגיעין מקורה אחת לחברתה כקורה אחת הן ואסורין) ותני כן (תוספתא פ"ד) רשב"א אומר אם היה מפסיע בין קורה לחברתה הרי הן כקורה אחת (כ"ה בתוספתא שם).

צרור עולם צריך חיתוך צרור שעה אינו צריך חיתוך. — פי' אפי' תימא כתנא המחליף והיינו טעמא דצרור עולם דרכו לחתך כל קצות החמת סביב כדי שיהיה שוה ויפה וזה גמר מלאכתו וכל זמן שלא גמר מלאכתו ה"ז טהור אבל צרור שעה אין דרכו לחתכו סביב ולכך טמא מיד שאינו חסר עוד מלאכה.

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה