שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ו · הלכה א
[השלמות: נותנין לו עבודתו ד"א. — פי' כנגד הגדר אבל מן הצד, מרחיק ו' טפחים.]
מהו לזרוע בינתיים כמכוונות הן כו'. — צ"ל: מהו לזרוע בינתיים (פי' בין גפני הערים בהרחק ששה טפחים מכל גפן) ככרם הן (פי' שדין עריס ככרם שהרי נותנין לעריס כדי עבודה ד' אמות ככרם) ואת אמר מותר ליזרע בינתיים ר' יוחנן אמר בעריס כו' (ומה שבינתיים מיותר ונשתרבב מלמעלה פ"ג ה"ז וגם הנוסח נשתבש כאן בהוספה זו).
בין כמ"ד מעיקר הגפנים מושחין בין כמ"ד מעיקר הגדר מושחין מה ביניהון א"ר יונה תיפתר כו'. — יש להגיה ולתקן הגירסא וכצ"ל: מה ביניהון היו שם שתי אמות מ"ד מעיקר הגדר מושחין אינו אסור שתי אמות מ"ד מעיקר הגפנים מושחין אסור עד שתי אמות אחרות (כ"ה גירסת הראב"ד בפ"ח ה"ג מכלאים) ר' יונה בעי היו הכרתין נתונים מקצתן תוך ד' אמות ומקצתן חוץ לד' אמות מ"ד מעיקר הגפנים מושחין ניחא ומ"ד מעיקר הגדר מושחין עד מקום שהחוט כלה אסור והשאר מותר (פי' שבין הגפנים שחוץ לחוט מותר לזרוע בהרחק של ששה טפחים או שאין חולקין את העריס ומאחר שבין הגפנים שבפנים אין זורעין ה"נ בין הגפנים שבחוץ) א"ר יוחנן ר' יוסי כו'.
על גנה קטנה שהיא מוקפת עריס (פי' שהגפנים נטועים בתוך הגנה בד' זויות) אם יש בה מלא בוצר וסלו מיכן כו' (פי' דמלא בוצר וסלו הן שתי אמות כמבואר למטה וא"כ יש בתוך העריס אויר מלא רוחב ד' אמות ונותנין לעריס כדי עבודה ששה טפחים מכאן וששה טפחים מכאן וזורע את המותר).
והכין ר' יוחנן בן נורי דהכא. — צ"ל: ואהן (פי' וזה) ריב"נ דהכא (כן הוא בפירוש ראב"ד עדיות שם). |
ר' יהודה בשם רב הלכה כר"ע. — פי' דרב פוסק בחו"ל שהוא מקומו של רב כר"ע לקולא, וכן לעיל סופ"ד דפסק ר' חייא בר אשי בשם רב הלכה כר"מ ור"ש לקולא, היינו ג"כ בחו"ל דוקא ור' יעקב בר אידי כאן נתן כלל ואמר דלאו דוקא בשני מקומות אלו בלבד הלכה כדברי המיקל בחו"ל, אלא בכל מקום הלכה כמיקל בחו"ל, ובזה מיושב מה שפקפק בשנות אליהו כאן ע"ש.