אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ד · הלכה ו

הלכה ד

עד דאנא תמן קיימנתה תוכו שמונה חוצה לו שש עשרה. — צ"ל: תוכו שש עשרה (פי' הנוטע ג' שורות אסור להביא זרע בינתיים עד שיהיה בין שתי שורות ט"ז אמה ריוח מפני שאוסרין פחות משמונה מצד זה ופחות משמונה מצד זה) חוצה לו שמונה (פי' שאם רוצה לזרוע חוץ לג' שורות מצד זה ומצד אחד אינו צריך להרחיק אלא ח' אמות דהיינו ד' אמות משורה חיצונה מצד זה וד' אמות משורה חיצונה מצד אחר) א"ר לעזר כו'.

אית דבעי מימר שאילו מתחילה נטעו מטע ט"ז על ט"ז היה מותר בה' אמות. — צ"ל: שאילו מתחילה נטעו בפחות מט"ז היה מותר בה' אמות (פי' היה מותר לזרוע בהרחק ד' אמות משורה זו וד' אמות משורה זו אפי' לב"ש ובחורבנו אם אין ביניהן ט"ז אמה אסור להביא זרע שם).

אלא כר' ישמעאל דר"י אמר אין עבודה לגפן יחידית דברי חכמים ריב"א כו'. — צ"ל: דר"י אמר אין עבודה לגפן יחידית ואפי' תימר כחכמים ריב"א כו' (וע' בשנות אליהו רפ"ו שנדחק מאד בפירוש זה לנוסח שלפנינו והרא"פ כאן כתב שכן דרך ש"ס זה על גדולי האמוראים שמביא אח"כ לומר דברי חכמים ע"ש. ואנחנו מצאנו ע"פ רוב שהתלמוד אומר כן על החכמים מהתנאים שחולקים על היחיד שלמעלה, ע' ברכות פ"ז סוה"ב, שביעית סופ"א ובמכילתין פ"ח ה"ג ומעשרות רפ"ג; ומ"ש בשנות אליהו שם אינו מחוור וע"ש. והנה במעשרות שם איתא: "דברי חכמים ר' יעקב בר אידי בשם ריב"ל" ומשם נשתרבב לכאן ג"כ "דברי חכמים ריב"א בשם ריב"ל" כדרך הירושלמי וביאור זה במעשרות שם דר' יעקב בר אידי אמר בשם ריב"ל שכן הוא דעת חכמים התנאים וע' מע"ש פ"ד ה"ד ובהגהותינו שם).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה