שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה ב
עשה פסין כנגד הביניין כו' רבה על הפרוץ כנגד העומד כו'. — צ"ל: עשה פסין כנגד הביניין (פי' כנגד האויר שבין הגפנים) ויש בעומד ד' והעומד רבה על הפרוץ אף כנגד הפירצה מותר, הפרוץ מרובה על העומד כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור עשה פסין כנגד הגפנים כו' (פי' כנגד הגפנים לרבותא דאעפ"כ כנגד הפירצה אסור וכן ברישא נקיט כנגד הביניין לרבותא).
שהלך ר' יהושע בן קרחה כו' והיה נוטל אעין וסותם כו'. — פי' ואם פיאה מתרת ביותר מעשר ה"ל לעשות פיאה.
הדא פיאה מה את אמרת מלמעלן מן הצד אין תימר מלמעלן הא כ"ש מן הצד כו'. — צ"ל: אין תימר מן הצד כ"ש מלמעלן הא מן הצד לא (פי' דמלמעלן יפה ממן הצד כמבואר בבבלי עירובין י"א א') אין תימר מלמעלן לא אמר ר' חגיי כלום אין תימר מן הצד יאות אמר ר' חגיי מה נפשך אם מלמעלן הרי מלמעלן אם מן הצד הרי מן הצד כו' כמין דוקרן (פי' לעולם פיאה מתרת אף יותר מעשר ומועלת אף מן הצד ומ"מ לא תקשה מהמשנה דמצרכת ג' חבלים שאינו אלא באופן שקשר החבלים בקנים של דוקרנין דהיינו שהרבה קנים יוצאין מגזע אחד [ע' רש"י עירובין י"ט ב' וסוכה י"ג א'] וגם עשאן מן הצד ומשום שהדוקרן הוא מהרבה קנים אינו מתיר מן הצד משום פיאה אלא מלמעלה דוקא וכדתני בתוספתא פ"ד ומובא גם בבבלי עירובין י"א ב' היו שם קנים הדוקרנים ועשה להן פיאה מלמעלה אפי' ביתר מעשר מותר).
א"ר אבהו כל אילין מיליא לענין משא ומתן הא להורות (פי' שתהא פיאה מתרת בסוכה) אסור להורות (ומכאן ואילך אינן דברי ר' אבהו אלא ממסדר התלמוד) מה אם סוכה קלה כו'.
מאן תנא פיאה מצלת לא ריב"נ כו'. — צ"ל: דלא כריב"נ (פי' כמבואר למעלה בכרם שריב"נ היה נוטל וסותם באעין ודוקרנין ולא עשה פיאה) א"ל אדחי תנא (פי' שר' זעירא אמר לו שידחה את התנא ריב"נ שאין הלכה כמותו אלא פיאה מצלת בכרם וכעין זה א"ר זעירא בדמאי פ"ז ה"א [כ"ו א']).
[השלמות: אדחי תנא. — כעין זה לעיל דמאי פ"ז ה"א (כ"ו סוע"א).]