שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה א
זרעה מיעוט זרעים שנים כו'. — זה שייך למשנה דשבת פ"ט מ"ב, וע' מ"ש שם.
עשה פיאה באמצע זרע בגו מסין משכו בכמה. — בפירוש הערוגה להגר"א מבואר דגירסתו היתה זרע בגו מסין משכו בכמה (ולא היה גורס המלות "עשה פיאה באמצע" ונ"ל שחכם אחד כתב בצד הירושלמי לבאר מלת "מסין" פירוש באמצע והסופר הכניסו בפנים שלא במקומו בשיבוש, ע' מ"ש בפיאה פ"ז ה"ב, עמ' 28) וביאור זה דשואל על הא דתנן בהיה לו גבול שזורע א' באמצע אם צריך לזרוע כל הששה טפחים דוקא דבאופן זה אינו עירבוב או אפשר שגם בפחות מששה סגי (וע' מ"ש במעשרות פ"א סוה"א).
בנוטים לחורבה שנו. — פי' הא דתנן גוממיות שהן עמוקות טפח שזורעין לתוכה ג' זרעונין אינו אלא באופן שנוטה העלין מהזרעונין לחוץ למקום חרב שאינו זרוע אבל אם מניח העלים במקומן בגומא אסור וכעין זה יש לקמן ה"ה.
מוקשה עצמו מהו שיציל בראש הגובל. — פי' אם זרע מוקשה בתלם מהו שיהא מותר לזרוע על גבולו מין אחר.