שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ב · הלכה ה
א"ר יוחנן לא שנו אלא היה ראש תור הא ראש כו'. — צ"ל: לא שנו אלא ראש תור בבקעה (פי' שאינה מוקפת מחיצות) הא ראש תור הבא מחורבה (פי' חורבה מוקפת מחיצות בלא תקרה אם יש בה ראש תור משני מינים) אסור.
מפני שהחיטה אחר חיטה נכנס לתוך של שעורין חיטים ושעורה כו'. — צ"ל: נכנס לתוך של שעורין ושעורה אחר שעורה נכנסת לתוך של חיטים אבל כו' (וכ"ה בתוספתא פ"ב).
אם בשאינו מתכוין לבדוק לו למה לי זרע פשתן כו'. — צ"ל: למה לי שאר המינים אפי' זרע פשתן אסור (כן העתיק בר"ש).
ר' שמואל בשם ר"ז דר"ש היא דר"ש אמר אין אדם מקדיש כו'. —צ"ל: ר"ש בשם ר"ז ר"ש כדעתיה כמה דר"ש אמר (פ"ז מ"ד) אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו כן הוא אמר אין אדם חובש דבר שאינו שלו (וכ"ה לקמן פ"ד ה"ז) רב אמר אין אדם חובש כו'.