אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ב · הלכה ג

הלכה ב

מן דחצד ארטבון א"ל פוק סמך ר' זעירא כו'. — צ"ל: מן דחצד יבשין א"ל פוק סמוך מן דסמך ארטבון א"ל פוק אשרש ר' זעירא כו'.

כשזרעה לעמיר היא מתניתא. — פי' שזרעה לאכילת בהמה שאז הוא רוצה בכל מיני עשבים ועמיר הוא קש של תלתן כדאיתא בערוך ערך עמר ב' (והוא כתירוץ ב' בבבלי ב"ק פ"ב א' ע"ש).

ר' זריקן בשם דבית ר' ינאי כל הספיחין מותרין חוץ כו'. — צ"ל: כל הספיחין אסורין (פי' אסורין משום גזל חוץ מאלו שמונה כאן דאין בהן משום גזל וכעין זה בבבלי ב"ק פ"א א' וכן ברמב"ם פ"ה ה"ג מנזקי ממון, אבל הרמב"ם בפ"ד ה"ד משמיטה וכן הרמב"ן בפ' בהר כ"ה ה' וגם בתורת האדם תחלת ענין האבלות פירשו המאמר דהכא לענין איסור ספיחין בשביעית והעתיקו ג"כ כל הספיחין אסורין כו' וכמו שהנוסח בירושלמי ב"ב רפ"ה אלא שאין פירושם מחוור דא"כ שוב אין לך כמעט איסור ספיחין מאחר שברוב המקומות הן מותרין) חוץ מן העולין בשדה בור בשדה ניר בשדה כרם ואמר חוץ משדה תלתן שזרעה לזרע (פי' ומדלא אמר ר' ינאי נמי חוץ משדה תלתן שזרעה לזרע ש"מ דבזה הספיחין אסורין משום גזל) א"ר יוסי מילתא דר' יוחנן מסייעא ליה (פי' לר' זריקן בשם ר' ינאי) כו' אמר ליה צא ולקוט לפי השוק ומכור (פי' דאף שעלו עשבים בין הירק אינו חייב ללקוט כל הירק בבת אחת אלא ילקוט הירק מעט מעט בכל יום ויום כפי מה שהוא יכול למכור בשוק).

[השלמות: דאמר ר' אימי עשירים היו בתשובות. — כעין זה בפסחים פ"ו (ל"ג סוע"ב) ונזיר פ"ה ה"ד (נ"ד ע"א).]

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה