שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ח · הלכה ג
[השלמות: למה שתייה כו' בכלל שתייה. — כ"ז נשתרבב משבועות פ"ג היד ואינו שייך כאן.]
אזהרה לעינוי היום כי כל הנפש אשר לא תעונה כו'. —צ"ל: אזהרה למלאכת הלילה וכל מלאכה לא תעשו עונש לעינוי היום כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה עונש למלאכת הלילה לית כאן אזהרה לעינוי היום והלילה לית כאן עונש לעינוי הלילה לית כאן רשב"ל בעי מה כו'.
מלאכה החמורה אינו דין שיהו חייבין עליו כרת הא לא נאמר עונש במלאכה אלא ליתן אזהרה לפניו כו'. — צ"ל: הא לא נאמר עונש במלאכה אלא ללמד אזהרה לעינוי מה עונש שנאמר במלאכה כו' עונש שנאמר בעינוי אזהרה לפניו תני ר' אליעזר בן יעקב אומר כו' (זה איתא לפנינו למטה ושייך כאן עד) אף בעצם היום הזה שנאמר בעינוי לא נחלוק בו בין יום ללילה בין עונש לאזהרה א"ר זעורה הדא אמרה למדין ג"ש כו' דר"ע1) אמר למדין מג"ש אע"פ שאינה מופנה עד כדון כר"ע כר' ישמעאל כו' מה מלאכה שאסרתי לך מלאכה שחייבין עליה כרת ומוזהרין עליה אף עינוי שאסרתי לך עינוי שחייבין עליו כרת (וכ"ה בבבלי פ"א א' בשם תנא דבי ר' ישמעאל) ומוזהרין עליו ר' אבהו בשם ר"י האוכל כלאי הכרם לוקה (פי' אף שלא מצינו בו אזהרה מפורשת אלא דכתיב בו פן תוקדש ודרשינן בערלה רפ"ג פן תוקד אש ולוקה אף על הנאתו).