שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ח · הלכה א
ר' יונה תרי מרטוטה ויהב לה תותי כדה. — צ"ל: תותי כרה (וכ"כ בפירוש הקצר בירושלמי תענית פ"א ה"ו ובבבלי דמכילתין ע"ח א' תחת מראשותיו) [וע' גליון הש"ס].
ביוה"כ בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג אסור כו'. — כשיטה זו נראה ג"כ מהתוספתא, אבל בבבלי ע"ז ב' שיטה אחרת דחולה או שהיו לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חושש, וע' ברכות פ"ב ה"ז ומ"ש בהערותי שם (עמ' 8).
[השלמות: מניין שהוא מחוור בעשה. — צ"ל: מניין שהוא מותר בסיכה (פי' בשמן מעשר שני) א"ר אלעזר כו'.]