שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ז · הלכה ג
כתונת היתה מכפרת לובשי כלאים כו' אבנט היה מכפר על הגנבים. — יש להחליף הגירסא וכצ"ל: כתונת היתה מכפרת על הגנבים (פי' כמו שפשטו מיוסף את כתונתו וגנבוהו ומכרו אותו וגם גנבו את לב יעקב) כו' אבנט היה מכפר על לובשי כלאים (פי' כרבי דאמר לעיל דבין אבנטו של כה"ג בכל ימות השנה ובין אבנטו של כהן הדיוט יש בהן כלאים ואפי' לראבר"ש הרי יש כלאים באבנטו של כה"ג בכל ימות השנה, כן מצאתי).
מ"ד משיבו על הראשונה ואינו משיבו על השנייה מן הדא ויאמר דוד כו'. — צ"ל: מ"ד משיבו על הראשונה ואינו משיבו על השנייה והכתיב ויאמר דוד ה' אלקי ישראל וגו' היסגירוני בעלי קעילה בידו וגו' הירד שאול וגו' ויאמר ה' ירד דוד לא שאל כהוגן כו' מ"ד אינו משיבו לא על הראשונה ולא על השניה והכתיב ויאמר דוד ה' אלקי ישראל וגו' היסגירוני בעלי קעילה וגו' דוד ביקש עליה רחמים ה' אלקי ישראל הגד נא לעבדך והכתיב וישאל דוד בה' לאמר ארדף אחרי הגדוד הזה האשיגנו עוד היא דוד ביקש עליה רחמים (פי' שכך היה מעשה אבל אין זה מפורש בכתוב) תדע לך שהרי שתים כו'.