שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ו · הלכה ו
א"ר חנניה קרא מסייעא למתני' והמשלח את השעיר כו'. — יש להפך הגירסא וצ"ל: קרא מסייעא לתנייא ברייא והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו (פי' ומשמע שכבר הגיע לעזאזל) מה כתיב בתריה ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת (פי' ולתנא דמתני' אחר שיצא המשלח מירושלים מיד בא כה"ג לפר ושעיר) א"ר מנא ואפי' כמתני' אתיא היא כאנש דסלק כו' (פי' וה"נ כיון שיצא מירושלים על דעת להביאו לעזאזל אף שעדיין לא הגיע לשם הרי זה כאלו כבר שלחו לעזאזל).
מה צריכא בשנטמאו לפני זריקה כו'. —צ"ל: מה צריכה בשנטמאו לאחר זריקה אבל אם נטמאו לפני זריקה קורא "אני עליו כו' (פי' וכמו שמותר לזרוק בטומאה ה"ג שורף בטומאה) א"ר יוסי ופר משיח ועדה דלית כתיב בהן במועדו לית ש"מ כלום (פי' ופשיטא שאם נטמא לפני זריקה דפסול וה"נ לאחר זריקה) א"ר מנא לית מיתמנע ר' יוסי רבי (פי' ר' יוסי היה רבו של ר' מנא) הוי הכא (פי' שהקשה מדתנן במעילה פ"ב מ"ג פרים הנשרפים כו' נשחטו הוכשרו ליפסל בטבול יום) וא"ל רבב"ח קיים בפר משיח ועדה.
פשיטה הדא מילתא יצא רובו ואח"כ יצא רוב האבר המשלים כו'. — צ"ל: פשיטא הדא מילתא יצא חציו עם רוב אבר המשלים לרוב (פי' שיצא חציו ובבת אחת ובכללו רוב אבר אחד שאלו יצא כל אותו אבר היה משלים לרוב בזה ודאי מטמא בגדים שאנו רואין למיעוט האבר שבפנים כאלו יצא לחוץ) לא צורכא דלא יצא אבר אבר (פי' וכל אבר ואבר שיצא חתכו מיד) ואח"כ יצא רוב האבר המשלים לרוב.
א"ר מנא אינה מחיצה להן. — צ"ל: א"ר מנא אין מחיצה להן (פי' שאין שום מחיצה לפרים הנשרפים ולפיכך אפי' לרשב"ל אם יצאו לחוץ לא נפסלו).