שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ו · הלכה ג
והמשלח לא המשלח את המשתלח. — צ"ל: לא המשלח את המשלח (וכ"ה בספרא פ' אחרי).
ברח דרך הליכה מטמא בגדים כו'. —צ"ל: הלך דרך הליכה מטמא בגדים (פי' שאם המשלח הלך עם השעיר באותו דרך שהולכין בו לעזאזל ה"ז מטמא בגדיו בכל פסיעה ופסיעה כגון שהחליף בינתיים את בגדיו ולבש בגדים אחרים) דרך חזירה אינו מטמא בגדים (פי' שאם חזר המשלח בדרך שיבה לירושלים אינו מטמא בגדים שהחליף בזמן שחזר וכן איתא לקמן ה"ה בפרים הנשרפין שדרך חזרה אינו מטמא בגדים).
[השלמות: הרי נחוניון בני לפניכם הלכו ומינו את נחוניון כו'. — צ"ל: הרי נחוניון בני לפניכם ולא קיבל עליו נחוניון שהיה שמעון אחיו גדול ממנו הלכו ומינו את שמעון אעפ"כ קינא בו נחוניון אחיו הלך כו' ולא מצאו ובקשו הכהנים להורגו אמרו משם ברח כו' תני זו דר"י רמ"א לא כי אלא מינו את נחוניון וקינא בו שמעון אחיו הלך כו' לאהובתו בצלצל שלך בקשו הכהנים להורגו אמרו משם ברח כו' (היך קדמייא) כו'.]