שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ה · הלכה ד
כתיב והזה אותו על הכפורת יכול על גגה כו'. — צ"ל: כתיב (פי' בדם הפר ויקרא ט"ז י"ד) והזה באצבעו על פני הכפורת יכול על גגה ת"ל פני הכפורת יכול על מצחה ת"ל על יכול שיהא נוגע ת"ל פני' דם שעיר שלמעלה ר"ז אמר צריך שיהא נוגע כו' טעמא דר"ש ב"ר יצחק והזה אותו על הכפורת ולפני הכפורת (פי' בדם השעיר, שם שם ט"ו) מה כפורת שנאמר להלן (פי' בדם הפר) לא על מצחה ולא על גגה ואינו צריך שיהא נוגע (פי' דכתיב בדם הפר שלמעלה "פני") אף כפורת שנאמר כאן (פי' בדם שעיר שלמעלה שלא כתוב בו "פני") לא על מצחה ולא על גגה כו' ואינה כן אלא הזיית שעיר שלמעלן למדין מהויית שעיר שלמטן (פי' דבהזיית שעיר שלמטן אינו צריך שיהא נוגע משום דכתיב בו ולפני).
נתן מכלי קדש לתוך כלי חול פסל כו'. — צ"ל: נתן כלי קדש לתוך כלי חול פסל הא כלי קדש לתוך כלי קדש לא פסל א"ר חגיי מה את ש"מ א"ר מנא כלי דם השעיר שהוא מלא לתוך כלי דם הפר שהוא ריקם (פי' כן הוא פירוש לשון המשנה "ונתן את המלא בריקם") א"ר יוסי בר"ב נימר עירה דם הפר כו'.
הכל מודים בשבע הזאות שלמטן שהוא צריך להערות. — צ"ל: בשבע הזאות שעל טיהרו שהוא צריך להערות.
ע"ד דר' הילא אינו זקוק להערות אלא אותו שהזה ממנו קיבל דם הפר כו'. —צ"ל: אלא אותו שהזה ממנו על מזבח הזהב בלבד, קיבל דם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות ונתן מאחד על הבדין כו' על מזבח הזהב כולן נשפכין ליסוד נתן מאחד מהן על הבדין ועל הפרכת ועל מזבח הזהב (והסופר השמיט מן "הזהב" עד "הזהב") אי זה מהן ישפך על היסוד כו'.
על דעתיה דרבי אין לך נשפך על היסוד אלא אותו שהיזה ממנו חבריא אמרי כו'. — צ"ל: ע"ד דרבי אין לך נשפך על היסוד אלא אותו שהיזה ממנו, דם שתי חטאות שנתערבו חבריא אמרי נתפגלה זו נתפגלה זו (פי' שאם נתפגלה אחת מהן אף השנית פסולה שהרי אינו יכול ליתן מאותו הדם שנתערב בו דם מחטאת פסולה ע"ג המזבח) אבדו אימורין של זו מזין על אימורין של זו, חבריא אמרי הכל מודין בדם כשרין שנתערבו בפסולין עד שיהא שם מתנה אחת משל כשרין (פי' אפי' לחכמים דאמרי למטה דאין שיעור למתנת דם מודין כאן דצריך שיעור מתנה אחת משל כשרין דאז אם עבר ונתן הורצה) בפר משיח ועדה (פי' שנתערבו דמן) אפי' אין בהן אלא מתנה אחת משל שניהן (פי' דהזייה כתיב בפרים ואין שיעור להזייה ואף רבי לא אמר דצריך שיעור אלא בחטאת דכתיב בה נתינה וכ"ה בזבחים ע"ה ב') מה פליגין בדם שתי חטאות שנתערבו כו'.