שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה ד
בכל יום לא היה בה אמה גמודה. — צ"ל: בכל יום לא היה בה אלא אמה גדומה (פי' אמה דחוקה או עצבה וכמו שקורין לאדם שנקטעה ידו גידם, וכעין זה בשקלים סוף פ"ו "לא היה בו אלא אמה גדומה" וע' בשירי קרבן שם ד"ה גדומה. והנה בערוך ערך גמד ד' וכן ברשב"ם ב"ב ק' א' ד"ה גמדין כתבו פירוש אחד דגמד עניינו אמה קטנה, אבל כאן א"א לפרש כן כפי נוסח שלפנינו דא"כ "אמה גמודה" הוא לשון כפול שלא לצורך דבגמד לבד סגי).