אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ד · הלכה א

פרק ד

ויכתוב עליהם ויאמר זה לה' וזה לעזאזל כו'. — צ"ל: ויכתוב עליהם זה לה' (פי' ומלת "ויאמר" שבינתיים מיותרת ונשתרבבה כפילתה מלמעלה) וזה לעזאזל (פי' שיכתוב עליהן בדיו או בשאר הצבעין) כו' שהוא לה' לעולם (פי' וסוף כתיבה שעל העץ או על הזהב להמחק ואינה מתקיימת לעולם) כו' חקוקים היו תני בשתי קלפיות כו'.

נגע בהן כשהן למטה ונתערבו אין השעירין כמצותן כו'. – יש להחליף הגירסא וכצ"ל: נגע בהן כשהן למטה ונתערבו (פי' שנתן ידיו בקלפי ונגע בידו אחת בגורל א' ובידו השנית בגורל השני ולא העלן ושוב נתערבו הגורלות וחזר ולקחן והעלן ואינו ידוע אם עלו בידיו כל גורל אותו שנגע בו תחלה ואם נתחלפו בפעם השנית) השעירים כמצותן (פי' דכל זמן שהגורלות עדיין באויר הקלפי מותר לכתחילה להחליפן מיד ליד מאחר שלא העלן מתוך הקלפי) ומשהעלה אותן חזרו ונתערבו (פי' ואחר שנתערבו לקח אחד בידו זו והשני בידו האחרת ונתנן על השעירין) אין השעירין כמצותן (פי' נתחלפו לו באחרונה ובעיקר כמו שהעלן מן הקלפי) אמר אם של שם כו'.

כמלך שהוא יושב על קתדרין שלו ודכוותה אחד מלמטן ושם מלמעלן. — צ"ל: ודכוותה למד מלמטן ושם מלמעלן (פי' שבגורל שהיה חקוק "לשם" היה למ"ד מלמטה ושם מלמעלה).

ק"ו מה אם נתינה שכתוב בה בני אהרן. — צ"ל: שכתוב בה אהרן.

על דעתיה דר' יוחנן דו אמר אפי' אחד היום וא' למחר ניחא ע"ד דר' ינאי כו'. — צ"ל: ע"ד דר' ינאי ניחא ע"ד דר' יוחנן דו אמר אפי' א' היום וא' למחר לאי זה דבר כו' (ונוסח שלפנינו נשתרבב מלמטה).

מתניתא פליגא על ר' יוחנן הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת פתר לה במצליח בגורל כו'. — יש להחליף הגירסא וצ"ל: פתר לה ברוצה להגריל (פי' אבל אם אין בדעתו להגריל יכול לקובען בפה) מתניתא פליגא על ר' ינאי לא הגריל כו' שחיסר מצוה אחת פתר לה בנתינה (פי' דהא דתני "לא הגריל" היינו שלא הניח הגורלות ע"ג השעירים שבזה אף ר' ינאי מודה שאין הנחה מעכבת) והתני לה' (פי' דכתיב במחוסר זמן ויקרא כ"ב כ"ז ירצה לקרבן אשה לה' וע' בבלי ס"ג ב') לרבות שעיר המשתלח שיהא פסול משום מחוסר זמן על דעתיה דר' יוחנן דו אמר כו' ע"ד דר' ינאי לאי זה דבר נאמר לה' וחש לומר שמא יעלה לשם פתר לה במצליח בגורל (פי' שהיה שעיר א' מחוסר זמן וא' שאינו מחוסר זמן ועלה הגורל לשם על אותו שאינו מחוסר זמן ונמצא זה שמחוסר זמן הוא לעזאזל ומ"מ הוא פסול) שני שעירי יוה"כ כו' (נועם ירושלמי).

נשמעינה מן הדא פר מעכב את השעיר השעיר מעכב את הפר כו'. — צ"ל: פר מעכב את השעיר השעיר אינו מעכב את הפר (כ"ה בבבלי מ' א', ובתוספתא מנחות פ"ו ט"ס ע' מ"ש לעיל פ"א ה"א, עמ' 241) הדא אמרה שחט את הפר עד שלא הגריל חייב (פי' אם שחטו בחוץ) אין תימר פטור ניתני השעיר מעכב את הפר (ופירוש הק"ע בזה תמוה ע"ש).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה