אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק א · הלכה ב

הלכה א

בולי ואסרטגי הוה לון קריבו. — פי' שהיה ביניהן מלחמה וריב בענין מה שהבולי המעטים היו רוצין לשלם לפי נפשות והאסרטגי היו רוצין שישלמו לפי ממון דהבולי היו עשירים.

אילו מי שאמר הרי עלי מאה עשרונות סתם ולא אמר בכמה כלים הוא מביאן. — צ"ל: ולא אמר בכמה כלים לא בשני כלים הוא מביאן (והסופר השמיט מ"כלים" עד "כלים").

ריבר"ב בשם ריב"ל בכל יום כה"ג מתלבש בכליו כו' הוא מקריבן והולך בתוך ביתו ובא כו'. — צ"ל: הוא מקריבן והולך ואוכל (כ"ה בחגיגה פ"ב ה"ד) בלשכת פלהדרין (פי' שאוכל שם מקדשי המקדש) ובא ומקריב תמיד של בין הערבים ובא ולן בתוך ביתו (ולפי נוסח שלנו עולה שכה"ג לא לן מעולם בתוך ביתו וזה רחוק)1) ר' עוקבא בשם ריב"ל לא היה עושה כן אלא בשבתות ובימים טובים (פי' ואין ביניהם מחלוקת אלא שריבר"ב בשם ריב"ל מספר מנהג הכה"ג כל ימי הבית השני עד ימי מלכות הורדוס וארכילאוס בנו, אבל לאחר שהגלו הרומיים את ארכילאוס לגליא היא צרפת ונציבי הרומיים החלו למשול על ארץ ישראל וצבא היה להם גם בירושלים ובהר הבית אז שמו חוק כי בגדי הכה"ג יהיו מונחים במגדל הבירה שבהר הבית [ע' פסחים פ"ז ה"ח דף ל"ה ע"א] בלשכה נעולה ע"י פקיד הרומיים ורק בשבת ויו"ט פתח הפקיד את הלשכה והוציא את הבגדים ונתנם ביד הממונה על המקדש ואחר השלמת עבודת המקדש השיבו את הבגדים למקומם כמו שיספר יוסף בן מתתיהו הכהן בספר קדמוניות היהודים, ועל זמן זה סובבים והולכים דברי ר' עוקבא בשם ריב"ל).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה