אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק יב · הלכה א

פרק יב

מ"ד והן שיהו הדיינים יודעין לקרות עד שלא סמכוהו כו'. — צ"ל (כגירסת פ"מ): מ"ד אפי' אין הדיינים יודעין לקרות עד שלא סמכוהו למקרא ומ"ד שיהו הדיינים יודעין לקרות משסמכוהו למקרא וענתה ואמרה אין ענייה אלא מפי אחר.

ר' בא ר' יהודה בשם רב אם יבא אליהו ויאמר שחולצין במנעל כו'. — מאמר זה איתא נמי בבבלי ק"ב א' ושם "רבה א"ר כהנא אמר רב" ובר מחלוקתו של רבה שם הוא רב יוסף, ולפ"ז היה נראה דרבה סתם שבבבלי שהוא רבה בר נחמני מכונה בירושלמי "רב בא," וכבר כתבתי כן בשבת פ"ז ה"א (עמ' 166) ע"ש.

ר' זעירא מחוי לר' בא רבי יצחק כפף א"ל ועבדין כן כו'. — צ"ל: ר' זעירא מחוי לר' בא בר יצחק כפף א"ל ועבדין כן א"ל הא רבך כפף (כן העתיק בעיטור הלכות תפילין, ונראה מדבריו שם שמפרש "כפף" את הקשר דהיינו שעשה עניבה וכפף את הרצועה בפנים כדרך עניבה ע"ש וזה פלא שהרי למטה כאן איתא ר' זעירא מחוי לר' בא בר יצחק כיצד הוא עושה קושרו כו' לכך נראה לבאר שכף הרגל של סנדל זה לא היה שוה מתחילה ועד סוף אלא שהיה באמצעו כפוף למעלה לתוך הסנדל וכשהיה עומד על הארץ לא היה אמצעו נוגע בארץ כי היה כפגום באמצע ככף הרגל של כל אדם).

ותני עלה ביד עד הפרק וברגל עד הסובך. — העיקר כפירוש פ"מ דסובך היינו קרסול וכדעת התוספות במנחות ל"ז א' ד"ה קיבורת.

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה