שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק יא · הלכה ב
[השלמות: אילין דבר עשתין. — ע' בכורים פ"א ה"ד (ס"ד רע"א).]
התיבון הרי [אין] ב"ד של ישראל ממיתין עליה ואין בני נח מוזהרין עליה. — פי' בתמיה דהא ודאי בני נח מוזהרין עליה.
[השלמות: מאי כדון א"ר יוסה כו'. —צ"ל: מאי כדון (פי' מה השיב להן ר"מ) א"ר יוסה בשיטתן השיבן (ע' פ"מ): כל ערוה שב"ד כו' (הוא ענין בפני עצמו וברייתא היא בתוספתא ע"ז פ"ט).]
[השלמות: עבד מותר באחותו. פי' שנשתחרר אבל קודם שנשתחרר דינו כגוי לענין אחותו ואמו.]
[השלמות: או נאמר לחלבין איתאמרת כו'. . — צ"ל: לכרת איתאמרת (פי' ולא לענין חיוב חטאת) מה מצינו בזיקת אם שעשה בה צד שנתגיירה כצד שלא נתגיירה (פי' שגר שבא על אמו הגיורת חייב כגוי שבא על אמו הגויה ע' בבלי סנהדרין נ"ח א') אף שפחה נעשה בה כו' (פי' כמו שעבד חייב אם בא על אמו כגוי שבא על אמו ה"נ עבד שנשתחרר שבא על אמו שנשתחררה חייב).]