שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק י · הלכה ז
לבנו הוא מייעדה אינו מייעדה לאחין אלא אם אמרת בבן וייעדנה לאחין כו'. — צ"ל: אינו מייעדה לאחין וייעדנה לאחין מק"ו כו' אינו דין שייעדנה לו לא אם אמרת בבן כו' אינו דין שייעדנה לו ויכנס תחתיו לשדה אחוזה מה אם הבן שאינו נכנס תחתיו ליבום נכנס תחתיו לשדה אחוזה אחיו שנכנס תחתיו ליבום אינו דין שיכנס תחתיו לשדה אחוזה ת"ל ואם לבנו ייעדנה לבנו הוא מייעדה ואינו מייעדה לאחיו (כ"ה במכילתא פ' משפטים לפי הגהת הגר"א שם) שמעון בר אבא (ע' מ"ש בברכות פ"ב ה"ז) בעי קומי ר' זעירא כו'.
א"ר יעקב בר אחא כן אית כאן כריבר"י כו'. — צ"ל: א"ר יעקב ב"א אית כאן כריבר"י (פי' דסבר בקידושין פ"א ה"ב דצריך שיהיה שוה פרוטה בגירועיה מפני שהוא כמקדשה בשעת ייעוד ולכן צריכין גם לדעתה) א"ר שמואל בר אבדימא אפי' תימר אית כאן כריבר"י לא קטנה היא (פי' ואין דעת בקטנה ומה מועיל דעתה).
אחז הוליד בן תשע. — ע' בהשבועון היהודי "דער אידישער הויז דאקטאר" (תער"ב No. 5) שכתב דזה מקרוב קרה בארץ סינים שילדה אשה בת ח' שנים ובעלה היה בן ט' שנים, וכעין זה בשבילי עולם ח"ג.
[השלמות: אחז הוליד כו'. בעל הפירוש כתב כאן "פי' בבן עשרי' מלך וט"ז שנים מלך נמצאו כל ימי חייו ל"ה שנה דשנת העשרים גם הוא מהט"ז" ואין צורך לזה אלא שכבר היה לאחז בן בכור לפני חזקיהו ושמו מעשיהו (דה"י בי כ"ח ז') ואף שבמקרא סתם ולא כתב שהיה הבכור אך כן איתא בירושלמי סנהדרין פ"י ה"א (הפסגה קובץ ששי, חוברת ב' צד 45).]