אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק י · הלכה ב

הלכה א

נישאת ע"פ ב"ד ר' בא ר' המנונא ור' זעירא תריהון אמרין זהו ראשו של פרק. — כל זה מיותר כאן ומאמר ר' בא ר' המנונא כו' נשתרבב מלמטה סוף ה"ח דף י"א סוף ע"א וגם שם נוסף מקצת סוגיא דהכא שאינו שייך שם כל עיקר וע' מ"ש שם.

מה א"ר יוסי בשאר כל הדברים (פי' ר' יוסי שאמר במשנה ב' "כתובתה על נכסי בעלה הראשון" אם גם שאר כל הדברים יש לה על הראשון או שמא כתובה דוקא ומודה בשאר כל הדברים) נישמעינה מן הדא (בפרקין משנה יו"ד) ר' יוסי אומר כל שהוא פוסל כו' זהו ראשו של פרק (פי' דר' יוסי אמר דבריו על ראש הפרק באשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך ונישאת ואח"כ בא בעלה אם נישאת ברשות ב"ד בין שהיו לה שני עדים שמת בעלה ובין שלא היה לה אלא עד אחד תצא מזה ומזה דמאחר שאם גירשה השני או מת נאסרה על הראשון פוסל נמי ע"י עצמו שאם מת הראשון או גירשה הרי זו אסורה לשני, אבל אם הלכה מדעתה ונישאת ולא שאלה מב"ד ואח"כ בא בעלה הראשון על זה שנינו "נישאת שלא ברשות מותרת לחזור לו" פי' לראשון שכ"ה שיטת הירושלמי כמו שאבאר למטה וכיון שאינו פוסל ע"י אחרים אינו פוסל נמי ע"י עצמו שאם מת הראשון או גירשה מותרת לשני) הדא אמרה (פי' מזה שאמר ר' יוסי כל שפוסל ע"י אחרים פוסל ע"י עצמו) לא חלק ר' יוסי בשאר כל הדברים.

ר' יוסי ור' לעזר יודון לר"ש ר"ש לא יודי לר' יוסי ור' לעזר. — צ"ל: ר' יוסי ור' לעזר לא יודון לר"ש (פי' דר"ש סבר דכ"מ שאסור לייבם לכתחילה אם עבר וייבם אף שהיא ביאה פסולה פוטרת וכר' נחמיה לעיל פ"ה ה"ז וחכמים חולקין עליהן ע"ש) ר"ש יודה לר' יוסי ור' לעזר.

לא מסתברא דלא נישאת ברשות מותרת שלא ברשות אסורה (פי' כבר כתבתי לעיל דשיטת הירושלמי דברשות היינו ע"פ שאלה לב"ד והן התירו בין שהיה לה עד אחד שמת בעלה ובין שהיו לה ב' עדים, ושלא ברשות היינו שנישאת בעצמה בלא שאלת ב"ד וגם באופן זה אין הפרש בין שהיה לה עד אחד שמת בעלה ובין שהיו לה ב' עדים וכ"ה שיטת התוספתא פי"א דתני התם האשה שבאה ואמרה מת בעלי ונישאת ע"פ עצמה ובא בעלה מותרת לחזור לראשון וע"ש, ולשיטה זו יפה הקשו בירושלמי כאן דאיפכא מסתברא דאם נישאת ברשות ב"ד תהיה מותרת לחזור לראשון אבל שלא ברשות תהיה אסורה לחזור לראשון) א"ר יוחנן דברי ר"ש עשו ב"ד הורייתן כזדון איש ואשה (פי' דאשה שנישאת ע"פ ב"ד הכל יודעין שנישאת בהיתר שא"א לעלות על הדעת שב"ד יטעו בזה לכן אם יתירו לה לחזור לראשון יאמרו שהחזיר גרושתו ולכך אסורה לחזור לו, אבל אם נישאת ע"פ עצמה מותרת לחזור לראשון שהקול יוצא שבא בעלה הראשון והכל ידעו שבשגגה נישאת לשני שהיתה סבורה שמת הראשון ודינה כשגגת איש באשה שיש לה בעל שמותרת לבעלה) א"ר יוחנן לית כאן פטורה אלא חייבת (פי' דזה ששנינו במשנה ג' "נישאת ע"פ ב"ד תצא ופטורה מן הקרבן" אינו כן אלא חייבת בקרבן מפני שאין זה כהוריית ב"ד אלא כטעות ב"ד כאלו הורו ב"ד ששקעה חמה במוצאי שבת) כו' ולא עקירת גוף הוא (פי' ולמה לן טעות ואפי' היא הורייה מ"מ חייבת בקרבן וכדתנן בהוריות פ"א מ"ג הורו ב"ד לעקור את כל הגוף כו' פטורין וכיון שב"ד פטורין היחיד חייב).

בשהורו עד חמש שנים אסורה כו'. —צ"ל: כמו שהורו עד חמש שנים מותרת מכאן ואילך אסורה (פי' שאילו ידעו ב"ד שיבא הראשון לא היו מתירין אותה לכך היתרן דומה כאילו התירוה לזמן עד שיבא הראשון ואין זה עקירת גוף) כו' הקילקול דומה לאכילת חלב ודם כמו שהורו מותר לאכול חלב ואכל דם (ומבואר דלשיטת הירושלמי "ב"ד" הוא ב"ד הגדול כב"ד שבהוריות).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה