שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק טו · הלכה ח
א"ר חנינה תיפתר שהיה חמיה כן וסיימה. — צ"ל: שהיה חמיה תמן ולא סיימה (פי' מילתא באפי נפשה היא שהיה קשה לר' חנינה שבמשנה ז' שנינו האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים כו' ולמטה במשנה ח' שנינו "אמרה מת בעלי ואח"כ מת חמי" ולמה לא נזכר מקודם שגם חמיה הלך עמהם למדינת הים ואמר ר"ח דמיירי שהיה חמיה מכבר במדינת הים והמשנה לא סיימה זאת משום שלענין הדין שבמשנה ז' אינן צריכין להודיע היכן היה חמיה ומהדין שבמשנה ח' מאליו מובן שחמיה היה שם).