שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ו
הלכה א
ויבמה אפי' מן הצד. — פי' דקונה בביאה שלא כדרכה אף שבשעת מעשה שכבו שניהם על צדם וכ"ש ביאה כדרכה מן הצד או שהוא למטה והיא למעלה דקנאה אף שאין זה מקיים מצוה כהלכתה דכתיב יבמה יבא עליה (וע' בנודע ביהודה מהד"ת אה"ע סכ"ג).
א"ל רשב"ל והלא כל הטמאות שהיא מטמא אינה מטמאה אלא עד בית השיניים כו'. — צ"ל: והלא כל הטומאות שהן מטמאות שם הן מטמאין (פי' שאם נגע שרץ וכיוצא בזה במקום שנראה אצל התינוקת ה"ז טמאה שאין זה בית הסתרים ופשיטא שהדם מטמא שם ומאי קמ"ל) אלא עד בין השיניים תני ר' זכאי עד בין השיניים ובין השיניים כלפנים (פי' ואין הדם מטמא שם).
הלכה ב
יכול אפי' אנס ת"ל לא יחלל זרעו בעמיו כו'. — צ"ל: יכול יאנס יכול יערה ת"ל לא יחלל זרעו בעמיו לא יחול ולא יחלל אפי' באונסין כו'.
ליידא מילה איתמר חלל לא דממזר רוב מן החלל כו'. — צ"ל: לא ממזר דרובה מן החלל (פי' הרי ממזר יותר רבותא מן החלל וליכתוב "ולא יעשה ממזר לזרעו" וש"מ שאינו עושה ממזר).
הלכה ג
דר' לעזר ור"ש נאמר כאן הוייה ונאמר להלן ובת כהן כו'. — צ"ל: נאמר כאן הוייה ובת כהן כי תהיה לאיש זר ונאמר להלן הוייה כי תהיינה לאיש שתי נשים (דברים כ"א ט"ו) מה הוייה שנאמר להלן נישואין (פי' דהא כתיב וילדו לו) כו'.
מה אם בישראל שאין ביאתו פוסלתה מן הכהונה ביאתו פוסלתה מן התרומה כו'. — צ"ל: מה אם בישראל שאין ביאתו פוסלתה מן הכהונה אירוסין פוסלתה מן התרומה כה"ג באלמנה שביאתו פוסלתה מן הכהונה אינו דין שתהא אירוסין פוסלתה מן התרומה לא אם אמרת כו' הואיל והוא מאכיל את אחרות לא תהא אירוסין פוסלתה מן התרומה כו'.
אית לך מימר הדא משום שהוא ראוי לאכול והכא משום שהוא ראוי להאכיל. — צ"ל: אית לך מימר הדא משום שהיא ראויה לאכול לא משום שהוא ראוי להאכיל והכא משום שהוא ראוי להאכיל.