שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה ב
היו לפניו ב' זתים אחד של חלב וא' של שומן ואכל א' מהן וחבירו מונח בתוכה כו'. — צ"ל: וחבירו מונח לפניו אינו חייב על ספיקו אשם תלוי היה חבירו מונח (והסופר השמיט מן "מונח" עד "מונח") בתיבה ואבד המפתח מאחר שאלו אמצא כו' הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת (פי' ושנינו במשנה ב' דאם ילדה בן קיימא יוציא וחייבין בקרבן) עד שלא יוודע לו אם בן קיימא הוא אם אינו בן קיימא יביא אשם תלוי הדא אמרה שאינו מביא כו'.
ר' חזקיה ר' חייה בר בא קיימא ר' זעורא קמינן מאחר כו'. — צ"ל: ר' חזקיה ר' זעורא קיימה ר' חייה בר בא מאחר כו'.
את ש"מ שהאשה מעוברת וחוזרת ומתעברת. — העיקר כגירסת ק"ע שצ"ל: את ש"מ שהאשה מעוברת אינה חוזרת ומתעברת (וכ"ה בנדה פ"ג ה"ד דף נ"א רע"א, ומוכח לה מדתנן סתמא "הולד כשר" דמשמע אפי' ילדה תאומים ואי אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת יש לחוש דולד א' מהתאומים הוא בן ט' לראשון והשני בן ז' לאחרון ושני הולדות בספק ממזר ומדאין חוששין לזה מוכח ששני הולדות הן מהראשון או שניהם מהאחרון).
הא כיצד עושין שיפיות ביניהן ומחלקין נכסי המת נמצאת אומר כו'. — צ"ל: ומחלקין נכסי המת מת הספק עד שלא עשו שיפיות ביניהן הרי כאן אחין ודאי ויבם ספק וכולן שוין בנכסי המת (ונשמט ע"י הסופר מן "המת" עד "המת") נמצאת אומר שיפיות באחין (פי' שכבר הספיקו היבם והספק להתפשר ביניהן, ופירוש אחין כאן קרובים כמו שאמר אברהם ללוט "כי אנשים אחים אנחנו" בראשית י"ג ח') הפסד לאחין (פי' מפני שכבר נטל הספק מחצה והיבם מחצה וכשמת הספק חולקים האחים ביניהם את חלקו של הספק אבל מה שנטל היבם מנכסים אלו כבר זכה בהן ואין לאחים עסק בהן) תחרות באחין (פי' שאם לא התפשרו היבם והספק ביניהם ובתוך כך מת הספק) שכר באחין (פי' דבזה האופן האחים חולקים ביניהם את כל נכסי האח המת מפני שעדיין לא זכה היבם במחצית הנכסים והרי נשתכרו האחים בהתחרות שהיה בין היבם והספק).