שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה א
תני בשם ר"ש אם קדמו וכנסו יקיימו והן שבעלו שניהם כאחת. — פי' לאו דוקא כאחת ממש שא"א לצמצם אלא שעברו שניהם ובעלו אפי' זה אחר זה אבל אם לא בעל אלא אחד בלבד ה"ז אסור לקיימה ולבעול פעם שנית כמבואר למטה.
הראשון אסור לבעול בעילה שנייה שמא ימות אחד מהן כו'. — צ"ל: שמא ימות השני ונמצא כבא על אחות יבמתו.
היה לראשונה צרה חלץ לה נפטרה צרתה ובא עליה כו'. — צ"ל: היה לראשונה צרה (פי' במת השני) חלץ לה נפטרה צרתה בא עליה (פי' ולא חלץ לה) ביאת איסור היא ולא נפטרה צרתה בא עליה וחלץ לה לא נפטרה צרתה מה נפשך אם בחליצה כו'.
היה לשנייה צרה כונס את הצרה ומקיים את אשתו כו'. — צ"ל: היה לשנייה צרה (פי' ד' אחין שב' מהם נשואין ב' אחיות ומתו וכנס א' מן האחין לראשונה ומת האח השני והיה צרה לשנייה ואליבא דר"ש דלעיל) כונס או חולץ את הצרה ומקיים כו' ויהא אסור בצרה משום צרת אחות אשתו (פי' ואחות אשתו היא אחת מט"ו עריות שפוטרות צרותיהן) א"ר יודן כו'.
[השלמות: נמצאתה עושה צרה לאחר מיתה. — פי' לאחר שמת בעלה היא נעשית צרה ליאסר ליבמה.]
שנייא היא הכא שכבר נראה לפטור בה. — צ"ל: שכבר נראה לקנותה (פי' שאם רצה היה יכול לייבמה).
ברם כמ"ד חליצה קנין אומרים לו עבור על דברי תורה. — מזה מוכח דלשיטת הירושלמי כה"ג שקידש את האלמנה לוקה אפי' בלא בעל וכאביי שחולק על רבא בבבלי קידושין ע"ח א'.