שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ב · הלכה ו
ולא שנייה בן גוי שבא על בת ישראל כו'. — צ"ל: ולא שנייה בין גוי שבא על בת ישראל וילדה ואח"כ נתגייר וחזר ובא עליה וילדה (ונשמט ע"י הסופר מן "וילדה" עד "וילדה") בין ישראל שבא על גויה וילדה ואח"כ נתגיירה וחזר ובא עליה וילדה בכור לנחלה כו'.
המן בן המדתא וכי בן המדתא היה כו'. — צ"ל: המן בן המדתא האגגי וכי אגגי היה כו' (פי' שבתרגום שני לאסתר וכן במסכת סופרים פי"ג נתפרש ייחוסו של המן עד עמלק, וברור שייחוס זה היה מקובל אצל חז"ל והנה שם אגג אינו נמצא בייחוס זה ולכן דרשו כאן צורר בן צורר. אבל רשב"ם כתב בפה"ת במדבר כ"ד ז' כל מלכי עמלק נקראין אגג כמו כל מלכי מצרים קרויים פרעה ע"כ ביאור דבריו שאגג ופרעה הם שמות התואר אבל היו להם עוד שמות עצמיים ולפ"ז גם לפי פשוטו ניחא).
באלמנות שומטין של מפיבושת. — צ"ל: בא למנות שומטין של מפיבושת (פי' כל הדברים שנשמטו ונאבדו ממנו כ"כ בספר נועם ירושלמי).