שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חלה· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה א
ר' יוסי בשם ר"ש תני ר' ישמעאל ב"ר יונה ר' זעירא כו'. — צ"ל: ר' יוסי בשם ר"ש בן לקיש תני ר' ישמעאל כן (פי' כמו דאיתא למעלה ראשית עריסותיכם) ר' יונה ר' זעירא רשב"ל בשם ר' ישמעאל (פי' ר' יונה חולק על ר' יוסי והכי מוכח למטה דף נ"ז רע"ב) א"ר מנא אזלית לקיסרין ושמעית ר' אחווה בר זעירא אמר אבא (פי' ר' זעירא) הוה אמר לה בשם ר' ישמעאל נאמר לחם בפסח כו' (כעין זה העתיק באו"ז ח"א סימן רי"ד אך יש שם השמטת סופר ע"ש).
מה פליגין במחמץ במימיו אבל במחמץ בגופו ד"ה מותר. — ע' מה שהגהתי בענין זה בתרומות פ"י ה"ב (עמ' 99).
ר' יוסי אמר לה סתם ר' יונה בשם ר' יוחנן כו'. — כעין זה יש בערלה פ"א ה"א (סמ"ך ד') ושבת סו"פ י"ב ויבמות פי"ג הי"ד (י"ד א') וענין כולם כמו שפירש ברא"פ כאן, ודלא כביאור שנות אליהו כאן שאינו כפי סגנון הירושלמי בכל מקום.
וכבר ביטלו עד שלא נעשה איסור. — צ"ל: עד שלא נעשה עיסה.
ר' יהושע דרומיה בעי עשה כו' וחזר ועשה ה' עסיות מה' מינין ועירבן (פי' לכל שש העיסות יחד) חטין שבו כו' (פי' שכל מין נתבטל עד שלא יעשה איסור אם הוא מבטל את החיטין מעיסה ראשונה שעשאה מחיטין בלבד) שני דברים רבין כו' (פי' פשיטא דכל המינין מעיסה ראשונה מצטרפין כדי לבטל כל מין מהעיסות האחרונות) לא צורכא דלא כו' וחזר ועשה ה' עיסיות מה' מינין (פי' כל עיסה ממין אחד בפני עצמו) ועירבן (פי' כולן עם הראשונות).
[השלמות: ר' יוסי בשם חזקיה בשעת הקרבן הקרבן מתיר מודי חזקיה שלא בשעת הקרבן היום מתיר. — כ"ז מיותר.]
דא"ר זעירא עלי דרב בר דעתון דבנוי דר' חייה בר רבה כו'. — צ"ל: דא"ר זעירא עליה דרב (פי' דרב אמר בבבלי מנחות ס"ח א' דבזמן שבהמ"ק קיים עומר מתיר באכילת חדש ולא היום) בר דעתון דבנוי דר' חייא רבה (פי' כחזקיה דאמר למעלה בשעת הקרבן הקרבן מתיר וידוע דחזקיה הוא בנו של ר' חייא רבה) דהוא סבר דכוותהון אין תימר איסורו ד"ת רב בר דעתיה דר' יוחנן (פי' דגם לר' יוחנן אין היום מתיר באכילה דבר תורה אלא לענין שאינו לוקה ורב אמר דבריו לענין אכילה).
ר' ירמיה בשם ר' חייא בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן היום מתיר כו'. — צ"ל: ר' ירמיה בשם ר' חייא בשעת הקרבן הקרבן מתיר שלא בשעת הקרבן סוף היום מתיר א"ר הונא מתניתא דחזקיה כו' עד הביאכם את קרבן אלקיכם ועוד מן הדא דתנינן משחרב בהמ"ק התקין ר' יוחנן ב"ז שיהא יום הנף כולו אסור (פי' ומוכח שיום הנף מותר דבר תורה אלא שאסור מתקנת ריב"ז) א"ר יונה איתותבת קומי ר' ירמיה ואמר אין לא יסבור ר' חייא כריב"ז יסבור כר' יהודה דר"י אמר והוא מן התורה אסור.
ר' יונה אמר קודם להבאה ר' יוסי אמר קודם לקצירה כו'. — צ"ל: ר' יונה אמר קודם לקצירה ר' יוסי אמר קודם להבאה (כ"ה בבבלי מנחות ע' ב' וכן היה הנוסח לפני מהרש"ס בהקדמתו לירושלמי בחלק הג' והוכיח מכאן דר' יוסי בר פלוגתיה דר' יונה בירושלמי הוא עצמו ר' יוסי בר זבדא דבבלי שם) א"ר יונה הבאה מתרת הבאה (פי' להביא מנחות למזבח וכ"ש אכילת הדיוט) הקצירה מתרת לקצירה א"ר יוסי הבאה מתרת הבאה וקצירה לפום כן ר' יונה הוה בה (פי' שקיל וטרי בה ורבות כהנה בירושלמי) קצר לרבים ונטמא (פי' שקצר שעורים לעומר בלילה ונטמאו וצריכים לקצור שעורים אחרות לעומר) חזר היחיד לאיסורו (פי' דקצירה ראשונה התירה קצירה וכשנטמאו השעורים ואינן ראויות עוד לעומר שוב נאסרה קצירת יחיד עד שיקצרו שעורים אחרות לעומר) א"ר יונה מילתיה דכהנא מסייעא לי דכהנא אמר (ומה שבינתיים מיותר ואינו אלא הגהת חכם שכתב בצדו לתקן הגירסא כמו בבבלי והכניסוה הסופרים שלא במקומה ע' מ"ש בפיאה פ"ז ה"ב [עמ' 28]. רוב דברים אלו לקחתי מספר ניר עם הוספות ממני).
אבל במקום שנהגו לעשות מלאכה בי"ד לא בתלוש כו'. — צ"ל: ואפי' במקום שנהגו לעשות מלאכה כו' מהוא שיביא העומר מהן אפשר לומר העומר הבא מתירן ואת אמר הכין (פי' שלא יביא העומר מהן).