אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חגיגה· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ג · הלכה ח

הלכה ז

שולחן שנטמא מטבילין אותו בזמנו אפי' בשבת כו'. — צ"ל: שלחן שנטמא מטבילין אותו בזמנו בשבת (ומלת "אפילו" יש למוחקו וכן יש למוחקו בתוספתא סופ"ג, וביאור זה שאין מטבילין אותו מיד כשאר הכלים שהרי לה"פ צריך להיות עליו תמיד ואף שהלחם שעליו נטמא מן השלחן אין חוששין שלה"פ בא בטומאה כדתנן בפסחים פ"ז מ"ד לפיכך ממתינין לו עד השבת שאז מסלקין את הלחם ומטבילין את השלחן) כו' על דעתיה דר"מ מטמא שני לחמים (פי' לחם שהיה עליו בשעה שנטמא והלחם שמסדרים עליו בשבת אחר טבילה שעדיין צריך הוא הערב שמש ומטמא אף את התרומה) כו' תיפתר שניטמא במשקין (פי' ואוכלין וכלים שנטמאו במשקין אינם אלא טומאה דרבנן שאינה צריכה הערב שמש כמבואר בביצה פ"ב ה"ב וע' בבלי כ"א א' תוד"ה האונן, וזה דאיתא לפנינו ספק משקין מלת "ספק" נשתרבבה מלמעלה).

כנגד צ"ג אזכרות שכתוב בפרשת כו' ואין אלא פ"ג כו'. — כתוב בתויו"ט תמיד פ"ג דבחגי ומלאכי יש פ"ב שמות הוי"ה ויש לצרף עוד שם הוי"ה שבפסוק הנה אנכי שולח וגו' שבסוף מלאכי שכופלין אותו בקריאה ע"כ. ואין זה מחוור לדעתי לפי שאמרו כאן "אזכרות שכתוב" כו' והרי אזכרה זו אינה כתובה אלא שכופלין פסוק זה בקריאה כדי לסיים בדבר טוב; וגם כפי הנראה לא היה מנהג זה בזמן חכמי הירושלמי לכפול מקרא הנה אנכי שולח וגו' כדמשמע בברכות רפ"ה. לכך נראה לי שיש לצרף שם "אדני" הכתוב פעם אחת במלאכי א' י"ד, וכ"כ בק"ע; ובשו"ת רמ"ע ס"כ כתב שאינו מונה אלא "ה' צבאות" שבג' ספרים הללו ושנים ושלשה בפסוק אחד אינו מונה אלא אחד ולפי מנין זה חסר א' ומצרף "כי שנא שלח אמר ה' אלקי ישראל ע' קדושין פ"א ה"א דף נ"ח ע"ג. ודע שבתויו"ט שם כתב "דמי שחשב צ"ג אזכרות הוא מונה כל השמות שאינן נמחקין (לבד מצבאות) שהן כולן צ"ג וכ"כ בק"ע כאן, וגם זה אינו נכון כי עמדתי על מניין כל השמות האחרים שאינן נמחקין ומצאתי אותם בס"ה י"ב שמות וזה פרטן: "אלהיהם" ג"פ; שתים בחגי א' י"ב ופסוק י"ד; השם "אל" ב"פ אחת במלאכי א' ט' והשנית ב' יו"ד שם; "אלהי" ג"כ ב"פ אחת במלאכי ב' ט"ז, ועו"ש פסוק י"ז; "אלהים" ה"פ במלאכי ב' ט"ו, ג' ח', ג' י"ד, ג' ט"ו, ג' י"ח בס"ה י"ב שמות ועם הפ"ג שמות הנ"ל הן ביחד צ"ה שמות ומי שאמר צ"ג א"א לקיימו, שוב מצאנו בשו"ת רמ"ע ס"כ שכתב שצ"א פעמים יש בג' ספרים אלו ה' צבאות וב' מהן ה' צבאות אלקיהם ומשום שמצינו במקומות אחרים "אלקים צבאות" ה"נ דורשים צבאות לפניו ולאחריו.

כיום מרובה של תמיד כנגד י"ג פרים כו'. — פי' והן כולן שלשים קרבנות ועם התמיד עצמו ל"א וכל קרבן צריך לג' כלים, א' לקבלת הדם, ב' למנחתו ושמנו וג' לניסוך היין בס"ה צ"ג אלא שיש להוציא שני כלים משעיר חטאת שאין מנחה ונסוך היין לחטאת ולהביא במקומן שני כלים אחרים אחד למנחת חביתין ואחד לנסוך המים. וע' שו"ת רמ"ע ס"כ שכתב חשבון אחר דיום מרובה של תמיד הוא יום ראשון של חג שחל להיות בשבת וכמו ששנינו במנחות ק"ג ב' ולפ"ז הן י"ג פרים ול"ט עשרונים י"ד כבשים וי"ד עשרונים ב' אילים וד' עשרונים ושעיר אחד בס"ה פ"ז אוסיף עליהם תמיד של שחר ועשרון אחד וב' כבשים של מוסף שבת ושני עשרונים הרי ביחד צ"ג.

לא ציפוי שהוא עומד מחמתו הוא (פי' דמצופה טהור כדמוכח בכלים פי"ד מ"ה, אבל אין זה אלא בציפוי דק שאינו יכול לעמוד בעצמו לכך הוא טהור שאין לו דין כלי מתכות וגם אינו טמא מחמת כלי עץ מפני שהעץ מכוסה בציפוי ונתבטל מכלי עץ, אבל בציפוי של מתכות עב שיכול לעמוד בעצמו ה"ז דינו ככלי מתכות וטמא וה"נ ציפוי של מזבח הנחשת שהיה בו עובי דינר היה יכול לעמוד בעצמו) כו' א"ר לא למלאכתו אינו עומד מחמתו הוא (פי' שלפי המלאכה שהיה על המזבח כדכתיב אש תמיד תוקד על המזבח ומקריבין עליו כמה קרבנות בכל יום ויום לא היה ציפוי נחשת בעובי דינר יכול לעמוד בעצמו אלא מעשה נסים היה בזה, ע' ויקרא רבה פ"ז אות ה' תני בשם ר' נחמיה קרוב למאה וט"ז שנה היתה האש מתוקדת בו עצו לא נשרף ונחשתו לא ניתך אם תאמר דהיה גלד תני בשם ר' הושעיה כעובי דינר גרדיון היה בו ע"כ, פי' "דהיה גלד" שהיה מתקלף מהנחשת קליפות קליפות ונעשה דק וע"ז מביא דתני ר' הושעיה שהיה בו תמיד כעובי דינר לא פחות ולא יותר דמעשה נסים הוא).

ועשית מזבח מקטר קטורת אין כתיב כאן כו'. —צ"ל: ועשית מזבח מקטר קטורת מתקטר בקטרת אין כתיב כאן אלא מקטר קטורת וכו' (כ"ה בויקרא רבה שם, וביאור זה שגם מזבח הזהב לא היה ראוי בציפויו למלאכתו להקטיר עליו קטורת על הגחלים פעמיים בכל יום אלא שמעשה נסים היה שהמזבח עצמו היה מסייע להקטיר את הקטורת).

ויהא כטבלא שהיא עשויה לילך ולהניח כו' השלחן למה טמא לא מפני כו'. — צ"ל: ויהא כטבלא שהיא עשויה לילך ולהניח (פי' דכלי עץ העשוי לנחת הוא טהור כבבבלי כ"ו ב' ומטעם זה יש לטהר המזבחות ולמה אמרו טעמים אחרים) כו' השלחן למה הוא טמא מפני שמוציאין כו' לא במקומו הוא עומד ויהא טהור א"ר מנא מפני שמשמש כלי במקדש (פי' שהמזבח משמש במקדש ככלי שבכל יום מקריבין עליו קרבנות ומנחות ומנסכין עליו) פי' דתנינן תמן ג' משפלות הן (פי' ושנינו שם של זבל טמא מדרס וקשה מפני מה טמא מדרס והרי אומרין לו עמוד ונעשה מלאכתנו) א"ר זעירא מפני שמשתמשין בה ע"ג חבילה (פי' ע"ג משאה שבעוד שהיא מלאה זבל דרך לישב עליה) וכה מפני שמשתמשין בו ע"ג חביליו (פי' דאף שהאש תוקד ע"ג המזבח מ"מ משתמשין בו ככלי לכך ה"ל להיות טמא אלא מפני שהוא כקרקע או מצופה).

סוף הספר

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה