שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי הוריות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה ה
לית הדא פליגא על רשב"ל כו'. — פי' דפליג לעיל ה"ב על ר' מנא בר תנחום שאמר נכנסו מאה עד שיורו כולן ומשמע דסבר שברוב סגי והכא במ"ד שנינו הורו ב"ד וידע אחד מהן שטעו ואמר להן טועין אתם הרי אלו פטורים, ולא תירצו על קושיא זו כלום כדרך הירושלמי וע' בבלי ג' ב' שתירצו שדוקא באמר להן טועים אתם דה"ל כאילו לא נגמרה הורייתן אבל אם שתק חייבין, וגם למעלה בירושלמי מיישב דברי רשב"ל שגם הוא מסכים לר' מנא בר תנחום.
וכי יש זדון לשגגה ליחיד אצל הוריות ב"ד. — צ"ל: וכי יש זדון אצל הוריות ב"ד (ומה שבינתיים נשתרבב מלעיל ה"א דף מ"ה ע"ד, וגם לשון הפיסקא כאן "ומזידין ועשו שוגגין" ט"ס וצ"ל "שוגגין ועשו מזידין").