שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי דמאי· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ו · הלכה ח
ישראל שהיה לו אריס בסוריא ושילח לו פירות ואמר הרי אלו מעושרין אני אומר כו'. — צ"ל: ואמר הרי אלו מעושרין ה"ז נאמן אני אומר מן השוק לקח כו' (פי שאין דין האריס כבעל הבית שידוע שיש לו שדה שפירותיו חייבין במעשרות אלא דינו כמי שאין לו שדה דפירותיו פטורין מן המעשר מפני שכל שלוקח בסוריא מן השוק פטור ממעשר שרוב שדות בסוריא של גוים הן כדאיתא בריש פרק זה ויש קנין לגוי בסוריא להפקיע מן המעשר, ע' בתוספתא סופ"ג).
ע"ד דר' הילא חושש תני לא יאמר כו'. — צ"ל: ע"ד דר' הילא חושש היה הפועל חרש ע"ד דר' הילא לא חשש שאין זכייה לחרש ע"ד דר' זעירא חושש תני לא יאמר כו'.
אומר הוא לו פרשיני מן האוצר כו'. — בבבלי ע"ז (ע"א א') הנוסח "מלטיני".