שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ט · הלכה ח
וגט פסול פשוט במקושר כשר ובלבד מאחריו. — צ"ל: בגט פשוט פסול (פי' דזה ששנינו "כתבו העדים בראש הדף פסול" אינו אלא בגט פשוט בלבד) במקושר כשר ובלבד מאחוריו (פי' שבמקושר העדים חותמין מאחוריו ומלמעלה למטה כדאיתא לעיל פ"ח הי"ב).
אבל אין העדים חותמין אא"כ היו יודעין לקרות. — פי' ולא מהני שיקראו אחרים לפניהן ואפי' בגט אשה כדמוכח כאן מדמקשין על רב מדתנן גט שכתבו עברית כו'. ושיטה אחרת בבבלי ט' ב' ולשיטתן הוכרחו לומר על הברייתא שהביאו שם "חסורי מחסרא".
כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר. — צ"ל: כיני מתניתא חתם סופר ועד כשר (פי' דכתב סופר ועד פסול כמבואר לעיל ה"ד ואף חתם סופר ועד אינו כשר אלא בדיעבד. אבל בבבלי פ"ח א' איתא נמי א"ר ירמיה חתם סופר ועד שנינו, ושם פ"ו ב' מפורש דכשר אפי' לכתחילה וע"ש בפרש"י ד"ה ורב אמר, וכ"ה דעת בעל הלכות ור"ח ורי"ף ורמב"ם כ"ש בר"נ סופ"ו. ומזה נובעין מ"ש בחילופי מנהגים שבס"ס יש"ש ב"ק סימן ל"ז בני בבל אחד כותב את הגט ואחד חותם עם אותו הכותב בני א"י אחד כותב ושנים חותמין).