אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ה · הלכה ז

הלכה ו

בראשונה גזרו שמד על יהודה כו'. — כתב בספר דורות הראשונים ח"ב עמוד קמ"ג "שאחר חורבן המקדש ע"י טיטוס לא גזרו שמד על ישראל אלא שנתכוונו כאן על השמד שגזר אדריינוס אחר שנחרבה ביתר ושמד זה היה כללי בין ביהודה בין בגליל אלא שגזירת הפקר לקרקעות לא נגזרה אלא ביהודה בלבדה" ואינו מחוור; אלא שנתכוונו לשמד שהיה לעת חורבן המקדש כי אף שלא יצאה גזירת המלכות לעבור על הדת אבל בעת המלחמה וחורבן המקדש נשבו בני ישראל לאלפים ולרבבות הם ונשיהם וטפם מהם נהרגו ומהם נמכרו לעבדים ולשפחות ואדוניהם היו משתעבדים בהם בשבתות ובימים טובים והיו מוכרחים לאכול כל מאכלות אסורים ובניהם אשר ילדו נתערבו בין הגוים ואין לך שמד גדול מזה וכ"כ בדברי ימי ישראל לגרעטץ ח"ב ציון ג' (העתקת ה' שפ"ר ז"ל) שדיני סיקריקון היו תיכף אחר חורבן המקדש ובארץ יהודה בלבד וסמך לזה מספר מלחמת היהודים לבן מתתיהו ספר ז' פ"ו שכתב שאספסיאנוס צוה למכור כל ארץ יהודה לגוים.

והיו בעלי בתים באין וטורפין והיתה הארץ חלוטה כו'. — יש להחליף הגירסא וצ"ל: והיו בע"ב באין וטורפין נמנעו מליקח והיתה הארץ חלוטה ביד סיקריקון התקינו שלא יהא סיקריקון ביהודה בד"א בהרוגי המלחמה ולפני המלחמה אבל הרוגים שנהרגו מן המלחמה ואילך יש בהן כו' לא הספיק לכתוב טירפו עד שבא סיקריקון כו'.

היורד משום חוב ומשום אנפרות אין בהן משום סיקריקון. — פי' שאינו צריך ליתן רביע לבעלים וכ"ה דעת הרמב"ם בפ"י ה"א מגזילה ודלא כראב"ד שם שהוא כפרש"י בבלי נ"ח ב'.

א"ר יוסי לעולם השדה בחזקת הבעלים שהמוציא מחבירו עליו הראיה. — כנוסח שלפנינו העתיק הרשב"א בחדושיו כאן וכן עיקר וכעין זה יש בקידושין פ"א ה"ה (דף סמ"ך סוע"ג) "אמר ר' יוסי לעולם השדה בחזקת בעליה ומוציא מחבירו עליו הראיה" (וע' בר"נ כאן וכן בעיטור דגורסים לעולם השדה בחזקת הלקוחות).

קרקע דינר (פי' אם לקח מיד סיקריקון קרקע בדינר) אגרמא (פי' נותן לבעלים גרמא דהיינו שליש דינר כ"ש בערוך ערך גרמס שבחצי שקל שהוא ב' דינרים יש ששה גרמסים יונים, וכן מבואר בשקלים פ"ב ה"ד "מחצית השקל דעבד שיתא גרמסין") רביע מעות (פי' והוא רביע המעות שנותן הלוקח לסיקריקון ולבעלים יחד דהיינו ארבעה גרמסין) סרימיתין (פי' סרימיתין בלשון רומי כמו גרמס ביוני כ"ש בערוך ערך סרמיתין ולפ"ז הענין כאן שמבאר יותר דגרמא זה הוא "סרימיתין" ויש ט"ס בערוך שם וצ"ל: "וסרמתין" במקום "וטריסין" שלפנינו, ומ"ש בפ"מ כאן בשם הערוך בקשתי ולא מצאתי).

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה