שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ה · הלכה א
נזק וחצי נזק גובין מן המשועבדין (פי' מה ששיעבד אחר שהזיק) כו' שדהו פרט למשועבד (פי' מה שמכר קודם שהזיק).
ושדה פרט למטלטלין בהן דלא בעי מטלטלין משעה ראשונה כו'. — צ"ל: שדהו (כגירסת פ"מ) פרט למטלטלין בהן דלא בעי מיתן מטלטלין משעה ראשונה אבל אם בעי מיתן מטלטלין משעה ראשונה ייבא כהדא דתני כו' קרקע עיקר או נימר כסף עיקר ולא יחליטו לו קרקעות משעה ראשונה ואנן חמיין רבנין כו'.
לפום כן צריך מימר כרמו פרט לראוי כבמוחזק. — פי' שאין גובין נזק מן הראוי (כפירוש פ"מ) והכי תני בתוספתא בכורות פ"ו.
[השלמות: ר' לעזר בשם רבי ניסא. — צ"ל: ר' ניסא בשם ר' לעזר (וכ"ה בסנהדרין פ"ז הי"ג [כ"ה סוע"ב]).]
יכול אם אכלה מן העידית שמין לו מן העידית מן הזיבורית שמין לו מן הזיבורית כו'. — צ"ל: מן הזיבורית שמין לו מן העידית אם אומר את כן נמצאת משביח את הניזק היך עבידא עידית מזיבורית טבא סגין אלא רואין את השדה (פי' שהזיקה) אם עידית שמין לו מן העידית כו'.
מניין לר"ע הניזקין שמין להן בעידית. — צ"ל: ולית לר"ע כו'.
שלא לנעול דלת בפני אדם שלמחר הוא ללוות ואינו מוצא. — צ"ל: שלמחר הוא רוצה ללוות כו'.
מלוה שהיא נעשית כפרנות גובה כפרנות שהיא נעשית מלוה גובה בבינונית. — צ"ל: מלוה שהיא נעשית כפרנות גובה בעידית כפרנות כו' (פי' דמעשה ב"ד גובה בעידית כדאיתא בכתובות פ"ד ה"ב דף כ"ח ע"ב).
אין שם אלא עידית גובה בעידית כו'. — צ"ל: אין שם אלא עידית כולן גובין עידית בינונית כולן גובין בינונית זיבורית כולן גובין זיבורית (כ"ה בתוספתא כתובות פי"ב ובבלי ב"ק ז' ב').
דתנינן תמן הכותב נכסיו לבניו כו'. — צ"ל: תמן תנינן הכותב נכסיו לבניו כו'.