שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה א
הדא פליגא על ר' יוחנן דרי"א אדם מבטל כו'. — צ"ל: לית הדא פליגא על רשב"ל דר' יוחנן אמר אדם מבטל שליחותו בדברים ורשב"ל אמר אין אדם מבטל שליחותו בדברים (פי' והרי שנינו כאן דהבעל מבטל את הגט בפני שלוחו או בפני האשה בדברים וכעין זה הגהתי לעיל פ"ג ה"ה).
א"ל ההוא גיטא דיהבת לה א"ל יכילי לה כו'. — צ"ל: א"ל ההוא גיטא דיהבית לך היכן הוא א"ל יהבית לה מי מישתעי שרע (פי' נשמט וכעין זה הרבה בירושלמי) נפל מיניה א"ל לא אמרת לי יהבית לה א"ל יהבית לה ואמרת לי יהא לי בידך.
ביד כל אדם מצוי לגרש אין תעבדיניה כקדושין לא ביד כל אדם מצוי לקדש. — צ"ל: ביד כל אדם רצונו לגרש (פי' דכשחפץ לגרש אשתו לא איכפת ליה מי שיהיה השליח) אין תעבדיניה כקדושין לא ביד כל אדם רצונו לקדש (והנוסח שלפנינו נשתרבב מלעיל פ"ג סוה"ה).