שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק א · הלכה א
ר' מנא סבר מימר בערר שחוץ לגופו אבל בערר שבגופו כו'. —צ"ל: אבל לא בערר שבגופו בערר שאין בו ממש אבל לא בערר שיש בו ממש כו'.
נעשה כשתי כתי עדים כשרים לזה ופסולים לזה עד שיאמר בפני נכתב ביום כו'. — יש לתקן ולהחליף וכצ"ל: כשתי כתי עדים כשרים לזה ופסולים לזה בעון קומי ר' יוחנן צריך שיהא מכיר שמותן של עדים בשעת חתימתן (פי' זה שהביא גט מא"י ושמות העדים כמו שמות הגוים אם צריך הוא שיאמר שיודע שהעדים היו בני ישראל) אמר לון לוקוס ולוס (ע' בבלי י"א ב') חתומין עליו כו' מאי כדון אפי' בחנותן של ישראל, עד שיאמר בפני נכתב ביום ונחתם ביום עד שיאמר נכתב לשמה ונחתם לשמה (פי' זה שמביא גט ממדינת הים שצ"ל בפני נכתב ובפני נחתם אם צריך לומר ג"כ שנכתב ונחתם בו ביום וגם שנכתב ונחתם לשמה) נשמעינה מן הדא רבין ב"ר חסדא אייתי גיטא (ע' בבלי ה' ב') ונתנו לה ולא אמר לה בפ"נ וב"נ אתא עובדא קומי ר' יוחנן א"ל טליהו ממנה אמור לה בפני שנים ב"נ וב"נ ולא אמר נכתב ביום ונחתם ביום נכתב לשמה ונחתם לשמה (פי' מדלא אמר לו ר' יוחנן שיאמר גם ביום ולשמה ש"מ שאין אלו מעכבין) נימר מה דשאיל אמורא אמר ליה (פי' דאמורא ששאל לר' יוחנן לא הזכיר אלא שלא אמר ב"נ וב"נ וע"ז השיב לו שיטול ממנה ויחזור ויתן לה ויאמר בפ"נ וב"נ וממילא מובן שאם צ"ל ג"כ ביום ולשמה ושכח לומר לה שאף בזה צריך ליטול ממנה ויחזור ויתן לה ויאמר ביום ולשמה אבל מפני שלא שאלו לו מזה לא היה צריך להשיב) ור' יוחנן כרשב"א דרשב"א אמר אינו גט כו'.
הוא עצמו שהביא את הגט אינו צריך ליתנו לה בפני שנים כו'. —צ"ל: הוא עצמו שהביא את הגט אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אבל צריך (ונשמט מן "צריך" עד "צריך" וע' בבלי ה' א') ליתנו לה בפני שנים כדי כו' ויהב לה חורן (פי' ונטלו ממנה והשליכו לנהר ואמר נייר חלק היה) אתא עובדא קומי רבנין וחשון (פי' לנייר חלק) ולא כן כו'.
נתן לה את גיטה ואח"כ אמר תזכה לי חצרי שבעכו א"ר חיננא כו'. — צ"ל: נתן לה את גיטה בחצרה שבעכו (פי' ועכו כא"י לגיטין כר"מ במשנה ב') והיא עומדת חוץ לעכו (פי' בצפון עכו שהיא חו"ל) ואמרה תזכה לי חצרי שבעכו א"ר חיננא נעשית כמי שהיתה ידה ארוכה אילו מי שהיתה ידה ארוכה (פי' ועומדת לצפון עכו) והושיטה את ידה (פי' לתוך עכו) ונטלתו שמא הוא צ"ל ב"נ וב"נ (פי' דמאחר שנתן לה הגט בא"י לתוך ידה אע"פ שגופה עומד בחו"ל ודאי שהולכין אחר מקום קבלת הגט שהיה בא"י ואינו צ"ל ב"נ וב"נ וכן הדין אם קיבלה את הגט בחצרה שבעכו אין צ"ל ב"נ וב"נ אע"פ שהיא עומדת חוץ לעכו) א"ר אבא מאן אמר דלא (פי' ושמא גם בהיתה ידה ארוכה הולכין אחר המקום שגופה עומד וצ"ל ב"נ וב"נ).