שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ט · הלכה ב
[השלמות: שהיה קוסמיקון. פי' רוח בכל העולם כולו שכן קוסמוס בלשון יונית "עולם".]
[השלמות: עד יום גלות הארץ. — לפי פשוטו הוא לעת חרבן שילה שגלו ישראל מערים רבות מפני פלשתים (ש"א ז' י"ד).]
ואת הלבנה בתקופתה. — בבבלי (נ"ט ב') הנוסח "לבנה בגבורתה" ובויקרא רבה פכ"ג "הלבנה בכדורה" והכל ענין אחד שרואה אותה בשעת הניגוד דהיינו באמצע החדש שאז כדורה בעצם השלימות ואורה בתוקף גבורתו וכעין זה בתחלת מסכת זו "הלבנה בתקופתה" וגם שם הענין באמצע החדש ממש ולפ"ז נראה דה"נ ענין "החמה בתקופתה" דהיינו בתקופת תמוז דבזמן הזה הוא עצם חוזק אורה וחומה. וכן מצאנו בספר שלחן ארבע המיוחס לר' בחיי סוף שער א' שכתב "הרואה את השמש בתקופת תמוז שיש לברך עליו ברוך עושה בראשית".
עד שתראה כחצי המטה. — העיקר כמו שהעתיק בספר האורה לרש"י סימן ע"ב "כחצי חמיטה" והרב רש"ב בהערותיו שם פירש חמיטה קערה כמו במעשרות פ"א מ"ז ולי נראה לפרש חמיטה ככר ע' טבול יום רפ"א וערוך ערך חמט א' וראיתי ברקח סימן רכ"ח שהעתיק בשם ירושלמי "כחצי המטה" והוסיף "פירוש כחצי עוגה" וברור הוא שט"ס לפנינו ברקח וצ"ל "כחצי חמיטה" וגם פירש בביאורנו (וע' מגילה פ"א הי"א דף ע"א ע"ג "היה עשוי כחצי חליטה" ומ"ש בהערותינו שם).