שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ז · הלכה א
הכא איתמר אין רשאין לחלק וכה איתמר חייבין לזמן. — פי' דאין רשאין לחלק משמע לכתחילה ואם הלך זה לכאן וזה למקום אחר אין חייבין עוד להצטרף אבל "חייבין לזמן" משמע שחיוב זה אקרקפתא דגברא מונח אפי' הם רחוקים זה מזה חייבין לילך אחד לחבירו ולהצטרף יחד כדי לזמן.
[השלמות: והן שאכלו ג' כאחת. פי' אחר שנתערבו.]
ר' חלבו בר חנן בשם רב. — בדפוס אמשטרדם הנוסח "ר' חלבו רב חנן" כו' וכן עיקר ועניינו כמו ר' חלבו בשם ר' חנן, וברי"ף פרק זה העתיק מפורש ר' חלבו בשם ר' חנן.
עד כדון כר"ע כר' ישמעאל? — פי' ר"ע דריש ג"ש שאינה מופנה ור' ישמעאל לא דריש כדאיתא בסנהדרין פ"ז ה"ח [כ"ד ע"ד].
[השלמות: אף שם שנאמר בתורה [ברכה] לאחריה. —כצ"ל.]
[השלמות: רבי יצחק ורבי נתן [ר' יצחק] א[ו]מר. — כצ"ל.]
אילין ג' קרויות מה את עביד לון כו'. — פי' ג' אנשים שקורין בתורה זה אחר זה ביחידות (דבצבור משנה שלימה במגילה רפ"ד הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה) והיה מנהגם לברך ביחיד לפני הקריאה ולאחר הקריאה כדמשמע למטה וכן משמע במגילה פ"ד ה"א (דף ע"ה ע"א) "ר' יונתן עבר קומי סדרא כו' עד מתי אתם עושין את התורה קרחות קרחות" וע"ש וכן נראה במסכת סופרים פי"ג ה"ח, ושם פי"ד ה"ד מבואר שגם בקריאת הכתובים היו נוהגין לברך ואין זה אלא ביחיד, שאין קורין בכתובים ברבים.
לא למדו ברכת התורה מברכת הזימון אלא לרבים. — פי' לרבים בעשרה וביום שחייבין לקרות בצבור ובאופן זה דינן כג' שאכלו כאחד אבל הקורין בתורה כל אחד ואחד לעצמו בפחות מעשרה דינן כג' שאכלו כאו"א בפני עצמו שאין מצטרפין לזימון וה"נ כל או"א מברך לפניו ולאחריו.