שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ד · הלכה ו
[השלמות: מן דמצלין אתת צלותא. — פי' של הצבור.]
ומאן דאמר באמן של שומע תפלה בחול. — ומה שלא חששו בחול על האמן של "האל הקדוש" נ"ל דמשום שבא"י לא היה המנהג לומר קדושה בחול (ע' בבלי סנהדרין ל"ז ב' תוד"ה מכנף) לכך לא החמירו באמן שלו משא"כ בשבת.