אור ברסלב

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי זאב וולף רבינוביץ'

פרק ד · הלכה א

פרק ד

[השלמות: מילתיה דחנן בר אבא פליגא. — כ"ז מיותר ונגרר מפ"א ה"ח (ג' ע"ד).]

[השלמות: כנגד ג' פעמים שהיום משתנה כו'. — ע' נדה פ"א ה"ז [מ"ט ע"ג].]

[השלמות: כך זכיתי לראות במערב. — צ"ל: כך זכני כו'.]

[השלמות: אן מעדות למד ר' יודה. צ"ל: אף מעדות (וגירסת מהרש"ס ומעדות, וגירסת רא"פ אי [וכ"ה בדיו] ופירושו כמו או).]

אחוי דאימיה דר' אדא הוה מצייר גולתיה דרב בצומא רבא כו' דנצלי דמנחתא. — המלות "בצומא רבא" יש למחוק (וכן ליתא בנוסח מהרש"ס [ובכ"י ר']) והוא בכל ימות השנה ונשתרבבו מלמטה שהוא בענין נעילה.

שהם מתים בתשנוק. — פי' בבא עליכם צרה וצוקה (משלי א' כ"ז) תרגומו "כד תיתא עליכון עקתא ושנוקא", ותרגום זה מובא גם בערוך ערך שנק, וה"נ פירושו שהם מתים בצוקה (ופי' המפרשים רחוק ודחוק) ומפרש "בלא נר" מפני שאין להן אלא שמן שומשמין (ע' שבת פ"ב ה"ב [ד' ע"ד]) "בלא מרחץ" (ע' בבלי ע"ז ב' ב' שהרומיים היו בונין מרחצאות בעיירות מה שלא עשו הפרסיים. ומצאנו בברייתא דמסכת נדה (תוספתא עתיקתא מחלקה ה', קראקע תר"נ) פ"ב ה"ד (עמ' 15) במעשה דמוכסא (חגיגה פ"ב ה"ב) זה שהלכו אחר מטתו מנער ועד זקן הוא בשינוק הזה, זה שלא הלכו אחר מטתו אלא עשרה בני אדם הוא בריוח" והעיר הרב המו"ל שם שינוק "תרגום של צוקה וצרה" וזה מן המלות המיוחדות לברייתא זו.

רב בר יודה. — צ"ל רב כר' יודה (וכ"ה נוסח מהרש"ס וביאור זה דר' יודה אית ליה דזמן מנחה עד פלג מנחה ולכן צוה רב ליתן לו מעילו כשהשמש בראש הדקלים שעוד היום גדול בא"י. ומשני דאפי' סבר כרבנן מ"מ עשה כר' יהודה והקדים דבזה אף רבנן מודין).

[השלמות: ר' אבינא אמר אומר ברכה רביעית. הרא"ש גרס חמישית ופי' אחר קדושת היום.]

[השלמות: ר' יעקב בן סיסי אמר שמונים ספסלים כו'. — כעין זה יש בע"ז (פ"ב סה"ב, מ"א רע"א) דריבר"ב אמר ג' מאות ור' לעזר בר' יוסי אמר שמונים, ואפשר שגם כאן צ"ל ר' לעזר בר' יוסי אמר שמונים, ויותר נראה שגם בע"ז צ"ל "ר' יעקב בר סיסי" שכן בבבלי (כ"ח א') איתא במקומו אבא יוסי בן דוסאי והוא בן סיסי דכאן.]

תוכן העניינים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה