שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה ה
[השלמות: ברם כר' יהודה אפי' בינו לבין עצמו כו'. הן חכמים דלעיל ריש היד שחולקין על ר"מ וסברי דזה שאין לו מים לטבול קורא ק"ש ומברך לפניה ולאחריה לכתחילה.]
[השלמות: יטבול וימות. — פי' גוזמא כלומר אע"פ שקשה לו הטבילה מטריחין עליו אבל יש בו סכנה ודאי לא יטבול.]
[השלמות: אם הוא אדם מסוים. הגר"א הגיה "מצונן", אבל העיקר כנוסח שלפנינו שכ"ה סגנון הירושלמי, ע' רפ"ט.]
[השלמות: א"ר אמי א"ר שמאי. — כאן נתחברו ב' נוסחאות, שבדפוס קונשטנדינא הנוסח "א"ר אמי" ובכ"י רומי (כפי שהעיד הרמ"ש לונץ בציוניו להוצאת הירושלמי שלו) הנוסח "א"ר שמאי" וכנוסח זה עיקר שר' שמאי ור' מנא בזמן אחד היו ע' נדרים פ"ט ה"א [מ"א רע"ג] ר' מנא סליק לגבי ר' שמי וע' קדושין פ"א ה"ג [נ"ט סוע"ד] א"ר מנא לר' שמי.]
[השלמות: ובלבד באדומים. פי' באדום ששם יש מין שעורין רע ובזול ואוכלין אותו תרנגולין ע' ערלה פ"ב ה"א [ס"ב רע"א] (ע' מג"א סע"ט אות י"ד). שם עושה לו כיליון. כמו כילת חתנים (רא"פ) והיינו דאמר ריב"ל בבבלי כ"ו א' עושה לו מחיצה עשרה.]