שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בכורים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ג · הלכה ד
מגישן על קרן דרומית מערבית ומונחה בדרומה של קרן. — צ"ל: הא כיצד מגישה על קרן דרומית מערבית ר' אלעזר אומר יכול יגישנה בדרומה של קרן או במערבה אמרת לאו שני כתובים אחד מקיים עצמו ומקיים את חבירו ואחד מקיים עצמו ומבטל את חבירו תופסים זה שמקיים עצמו ומקיים את חבירו ומניחים זה שמקיים עצמו ומבטל את חבירו כשאתה אומר לפני ה' במערב בטלת אל פני המזבח בדרום וכשאתה אומר אל פני המזבח בדרום קיימת לפני ה' במערב הא כיצד מגישה בדרומה של קרן (כן הוא בספרא פ' צו ובבלי זבחים ס"ג ב' וברייתא זו שנויה לענין מנחות והביאוה כאן ללמוד ממנה לענין ביכורים בהנחה דכתיב [דברים כ"ו ד'] והניחו לפני מזבח יכול בדרום ת"ל [שם שם יו"ד] והנחתו לפני ה' אלקיך אי לפני ה' אלקיך יכול במערב ת"ל לפני מזבח הא כיצד מניחן בקרן מערבית דרומית וכל זה לענין הנחה ולא לענין הגשה שאין ביכורין טעונין הגשה כדאיתא במנחות ס"א א').
ר' יונה ור' ירמיה חד אמר מחזר מנא וחרנא אמר כו'. — צ"ל: חד מחזר מנא דאת אמר סלא (פי' שאחד היה מתרגם על טנא "מנא" והחזירו שיתרגם "סלא") וחרנא מחזר פטירין כו' מהו להביאן בתמחויין של כסף הוי הוא דמחזיר מנא ר' פנחס מחזר פטימין בני תורי (פי' שאחד היה מתרגם כן על פרים בני בקר במדבר כ"ח י"א) דו אמר תורין בני תורי (וכ"ה בתרגום שלנו).
סוף הספר