שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בכורים· רבי זאב וולף רבינוביץ'
פרק ב · הלכה ב
ולקח הכהן הטנא מידך עד כדון מעשר כו' העליון משמע וטעונין וידוי כו'. — צ"ל: ולקח הכהן הטנא מידך: וטעונין וידוי דכתיב (דברים כ"ו י"ג) ואמרת לפני כו' (ומה שבינתיים מיותר ונכפל בטעות מלמטה).
מודה ר"ש באותה הסאה שהעלה מתוך סאה שהיא טעונה מחיצה וטעונה הנייה כו'. — צ"ל: מתוך מאה סאה שהיא טעונה מחיצה וטעונה כהונה (פי' שאסורה לזרים) ורבנין אמרין כולהון טעונות מחיצה וטעונות כהונה ר' יוחנן כו' אבל טבל ומעשר ראשון וספיחי (ומעשר שני שבינתיים מיותר וליתא בתרומות פ"ט מ"ד) כו'.
א"ר זעירא רבנין דתמן סברין ורבנין דהכא אמרין כו'. — צ"ל: א"ר זעירא רבנין דתמן סברין כן (פי' כמו שאמר ר' הילא) ורבנין דהכא כו'.